תגית: בריאות

איך לעבור את הצום בצורה הטובה והקלה ביותר?

צום יום הכיפורים הוא צום מאתגר לחלק גדול מהאוכלוסייה. הדבר אמור במיוחד לגבי אנשים שאינם צמים את שאר הצומות ביהדות,  ומתמודדים עם צום ארוך בן 25 שעות פעם בשנה. צום בתדירות כזאת עלול להיתפס כדבר קשה ומאיים, הן מבחינה פיזית והן מבחינה מנטלית (כבר עברה שנה ושכחנו שהצום הקודם לא היה כל כך נורא…). נכון שמבחינה דתית איסור אכילה ושתייה הוא אחד האיסורים המרכזיים ביום כיפור,  אולם עיקרו של היום אמור להיות מוקדש לתפילה, חשבון נפש, וחזרה בתשובה. אצל אנשים רבים העיסוק בצום והפחד ממנו מסיט את תשומת הלב מהמטרה העיקרית של היום. ברצוני להסביר כיצד לעבור את הצום בצורה הטובה והקלה ביותר על מנת שנוכל להתמקד בדברים החשובים באמת. הקשיים העיקריים במהלך הצום הם תחושת הרעב, תחושת הצמא, תסמינים שעולים במהלך הצום כגון כאבי ראש וסחרחורות, וכמובן הקושי המנטלי. לכן במאמר זה אתן דגש בעיקר על הקשיים הללו. אתחיל בתחושת הצמא. חוסר מים לגוף, היא הבעיה העיקרית בעת צום.  אנו יודעים שחוסר מים בגוף גורם לתפקוד לקוי, כאבי ראש, חולשה, סחרחורות, התייבשות ועוד. למרות זאת, על ידי הכנה נכונה, אפשר להתמודד עם העניין בקלות. [במאמר מוסגר אציין שבניגוד למיתוס הנפוץ, שתיית כמות רבה של מים אינה בבחינת "כל המרבה הרי זה משובח". שתייה עודפת של מים אינה טובה לבריאותנו, ומעמיסה על הכליות. האינדיקציה הטובה ביותר האם שתינו מספיק היא צבע השתן,  שצריך להיות צהוב בהיר. שתן לבן מעיד על עודף שתייה.] מאידך, גם שתייה פחותה מידי של מים אינה טובה לגוף, ובמיוחד הדבר אמור כאשר אנחנו עומדים בפני יממה שבמהלכה הגוף לא יקבל מים כלל. לכן ההכנה החשובה ביותר לקראת יום כיפור היא "להיות עם יד על הדופק" בנוגע למאזן המים בגופינו. ההקפדה על שתייה מספקת של מים צריכה להתחיל כיום – יומיים לפני תחילת הצום. כוונתי היא לא שתשתו כמויות אדירות של מים בימים שלפני תחילת הצום,  אלא שתקפידו לשתות בסך הכל 2-3 כוסות נוספות מעבר לכמות השתיה הרגילה שלכם. אנחנו לא גמלים והגוף שלנו לא יודע לאגור מים. המטרה העיקרית בשתייה עודפת היא לא להגיע לתחילת הצום במצב של חוסר נוזלים.. ברצוני להדגיש 2 נקודות חשובות בנושא: 1)שתיית כמות גדולה של מים כמה דקות לפני כניסת הצום לא תיתן את אותו אפקט.  הגוף לא מסוגל לנצל כמות גדולה של מים שמתקבלת בבת אחת, בניגוד לשתייה של אותה כמות המפוזרת על פני היום. 2)חשוב ביותר לא לשתות משקאות המכילים קפאין במהלך היום שלפני הצום,  כיוון שהם גורמים להשתנה מוגברת ולכן מורידים את מאזן המים בגוף.  לכן רצוי להימנע משתיית משקאות כגון תה, קפה, קקאו, קולה ומשקאות אנרגיה למיניהם. השלב הבא בהכנה לצום הוא הסעודה המפסקת, שנאכלת סמוך לכניסת הצום. רוב האנשים סבורים שהמטרה המרכזית של הסעודה המפסקת היא "לאכול כמה שיותר כדי שהאוכל יספיק לנו לכמה שיותר זמן", אולם זו כמובן טעות. כל אדם בריא, גם אם הוא רזה, יכול לחיות על שתיית מים בלבד ללא מזון במשך כמה שבועות. אני מבטיח לכם שגם אם תאכלו כמות קטנה בסעודה המפסקת, לא תגמר לכם האנרגיה בגוף תוך יום אחד… מעבר לכך, אם נאכל אכילת יתר בסעודה מפסקת העיכול וספיגת המזון יפגעו. לכן, למרות הפיתוי לאכול כמה שיותר, ולמרות הקושי המנטלי שכרוך בידיעה ש"אחרי הארוחה הזאת אסור לי לאכול יום שלם". אל תאכלו הרבה. אדגיש ואומר, שכלל זה נכון לא רק לסעודה מפסקת, אלא לכל ארוחה שאתם אוכלים במהלך השנה. חסרון נוסף באכילה מופרזת בסעודה מפסקת היא תחושת המלאות והכבדות שתלווה אתכם בשעות שלאחר הארוחה.  זו לא תחושה נעימה במיוחד, בין אם אתם נמצאים בבית הכנסת, נחים על הספה בבית או עושים כל פעילות אחרת.  אתם מבינים שכשתקומו למחרת בבוקר, תחושת הרעב לא תהיה קטנה יותר רק כי אכלתם באופן מוגזם בסעודה המפסקת. לעמוד בבית הכנסת לאחר סעודה מפסקת ולהתעסק בכאב הבטן כתוצאה מאכילה מוגזמת, במקום להתרכז בתפילה זו חוויה לא נעימה… נקודה נוספת שברצוני לציין היא שבדומה לעיקרון שעליו דיברתי לגבי מאזן הנוזלים בגוף,  גם לסעודה מפסקת לא כדאי להגיע "מורעבים". הקפידו על אכילה מספקת במהלך כל היום. ועוד פרט קטן לסיום החלק הזה – לתחושת רעב יש גם יתרון בריאותי.בזמן רעב יש הורמונים שונים שמופרשים בגוף וגורמים לנו בין היתר להיות חדי מחשבה .לחוות תחושת רעב מידי פעם זו פעולה טובה לגוף שלנו, אל תחששו מכך. מכאן אעבור לשאלה מה לאכול בסעודה המפסקת? אני ממליץ לאכול אוכל קל לעיכול, וכן להימנע ממזונות חמוצים או מלוחים שגורמים לתחושת צמא. זכרו שהמטרה העיקרית שלנו היא לאגור נוזלים, ולכן השתדלו לאכול מאכלים בעלי תכולה גבוהה של מים, ולהפחית באוכל מתובל.  אם ברצונכם לאכול אוכל מבושל, הקפידו לאכול לצדו הרבה ירקות חיים, המכילים כמות גבוהה של מים, או שלבו מרק בסעודה. באופן אישי, מזה הרבה שנים אני נוהג לאכול בסעודה מפסקת ארוחת פירות גדולה,  שנותנת לי תחושת שובע למשך כמה שעות ומשמרת את מאזן המים בגופי מחד, אולם לא גורמת לי להרגשת כבדות ומלאות מאידך. דגש נוסף וחשוב הוא לנקות את שאריות האוכל מהפה אחרי הארוחה,  אפשר להשתמש בסילונית ובמברשת שיניים לאחר הארוחה כדי לעשות זאת. רוב האנשים חווים במהלך הצום תסמינים כגון חולשה, סחרחורות וכאבי ראש, וזהו דבר טבעי.  חלק מהתסמינים מתרחשים עקב מאזן נוזלים נמוך בגוף, והאחרים הם אינדיקציה לניקוי הגוף.  גופנו נמצא בתהליך תמידי של ניקוי רעלים וסילוק פסולת.  רוב הרעלים והפסולת נכנסים לגוף דרך האוכל, ולכן בימי שגרה, הגוף נאלץ להתמודד עם כמות לא מבוטלת של פסולת ורעלים שנכנסת לתוכו.  הגוף מנסה לנטרל את הרעלים ולהפרישם החוצה, אולם לעיתים כאשר יש עומס ברעלים, הגוף לא מסוגל לפנות את כולם, והוא מאחסן אותם ברקמות.  בזמן צום, למעשה אין (כמעט) כניסה של רעלים מבחוץ, והגוף יכול להתפנות לסילוק הרעלים שהצטברו ברקמות.  תהליך ניקוי בעת צום הוא אינטנסיבי, וגורם לנו לתסמינים כגון כאבי ראש, חולשה ועוד.  זאת הסיבה שאנשים ששומרים על אורח חיים בריא ואוכלים תזונה בריאה ומאוזנת, נוטים לעבור את הצום בקלות יותר מאילו שאוכלים תזונה מערבית ממוצעת,  כיוון שתהליך הניקוי בזמן הצום הוא פחות אינטנסיבי אצלם. אנשים ששותים קפה באופן קבוע ולמעשה פיתחו תלות בקפה יכולים לחוות בצום "תסמיני גמילה" כגון כאבי ראש ועייפות מוגברת.  אם אתם שייכים לאלו, נסו להפסיק או לפחות לצמצם את שתיית הקפה כמה ימים לפני הצום כדי להקל על התסמינים הללו במהלך הצום. וכעת נעבור לשבירת הצום: אין אחד שלא מקדיש מחשבה במהלך הצום לאופן שבו הוא ישבור את הצום…  יש המפנטזים על כוס קולה קרה, אחרים על כוס קפה עם עוגה בצדה, ואחרים על ארוחה דשנה ועסיסית.  אז מהי הדרך הנכונה לעשות

זה מחוץ לתחום בשבילי!

כולנו "חוטאים" מידי פעם במאכל שאנו יודעים שאינו טוב לנו ולא מקדם את גופנו לעבר המטרות שהצבנו לו, אבל מה לעשות, הפיתוי לפעמים חזק מאתנו. קשה מאוד להגיע למצב שבו אנו שולטים באוכל ולא האוכל שולט בנו, אולם אם נצליח לגרום לכך שמאכלים מסוימים יהיו "מחוץ לתחום בשבילנו" הרי שעשינו צעד חשוב קדימה. הבה נבחן את הסיטואציה הבאה: נניח שאני אדם שומר כשרות. קמתי בבוקר, פתחתי את המקרר ומולי ניצבת עוגת מוס בת 3 שכבות שהגיעה אל המקרר באורח פלא. אני מאוד אוהב עוגות מוס, והפיתוי הוא חזק. אני מתלבט האם לאכול או לא, ומסביר לעצמי בראש למה זה בסדר לקחת רק חתיכה קטנה. כעבור כמה דקות, אחרי שאכלתי 3 חתיכות עוגה, ייסורי המצפון נוקפים בי, ההרגשה בבטן לא טובה, ואני מרגיש מאוכזב מעצמי שלא עמדתי בפיתוי. מצד שני, אני חושב לעצמי, הפיתוי היה גדול מידי, ועלי להיות סלחן עם עצמי: אמנם נפלתי, אבל עוגת מוס היא המבחן הכי קשה שלי… כעת בוא נבחן את הפיתוי בסיטואציה אחרת: סיימתי ארוחת צהריים משביעה, אכלתי סלט, תפוחי אדמה וחזה עוף. אני אמנם שבע, אבל בא לי "משהו מתוק" אחרי הארוחה. אני פותח את המקרר, ואותה העוגה ניצבת מולי. אני אמנם אוהב לאכול עוגות מוס, אבל בהיותי שומר כשרות, אני יודע שכיוון שהעוגה חלבית ואני רק סיימתי לאכול חזה עוף, אינני יכול לאכול ממנה. מבחינתי העוגה היא מחוץ לתחום, המבחן אפילו לא קיים כאן. אותה העוגה שלא יכולתי לעמוד מולה בבוקר, אינה באה כלל בחשבון כרגע! מה בעצם קרה כאן? למעשה קיבלתי החלטה שאני מקפיד על חוק מסוים. לא חשוב מדוע החלטתי לשמור דווקא על חוק זה, לא חשוב מה המניעים שלי(בריאות, כשרות וכדומה), על החוק הזה אני לעולם לא אעבור. אין סיכוי שאני אכשל בו לא משנה מה יקרה. נסו לשדל בן אדם ששומר כשרות לאכול חלב אחרי בשר. אם תגידו לו: "רק פעם אחת ודי, מה זה כבר משנה? מה כבר יקרה? אל תהיה קיצוני" האם זה ישכנע אותו? מובן שלא. לכן, אנו יכולים להחליט שמאכל מסוים, או קבוצת מאכלים, הם "מחוץ לתחום" מבחינתנו, באותו אופן שאכילת חלב אחרי בשר זה מחוץ לתחום למי ששומר כשרות. לא חשוב על מה אנו מבססים את ההחלטה, העיקר שניתן לה תוקף. נסו להתמקד במאכלים שאתם יודעים שהם מזיקים לכם, והחליטו ביניכם לבין עצמכם שמהיום הם "מחוץ לתחום" מבחינתכם. תנו תוקף להחלטה, ואל תגעו במאכלים אלו יותר לעולם. קחו בחשבון שסטייה מהכלל, אפילו חד פעמית, מרוקנת את ההחלטה שלכם מתוכן. מניסיון, ההתמודדות לאחר החלטה כזו הופכת להיות קלה בהרבה, ולפעמים אפילו לא קיימת. בהצלחה!

זה מה שאתם מחפשים?

בימים האחרונים הטרידו אותי הרבה מחשבות. חשבתי ללא הפסקה, כיצד אני יכול לשפר את השירות שאני נותן ללקוחות שלי? איך אני יכול לשפר את הייעוצים והסדנאות ולתת ערך גבוה יותר ללקוחות? לפתע האסימון נפל, והבנתי שהפתרון המתבקש הוא לשאול את הלקוחות, כי הרי הם יודעים הכי טוב את התשובה! בקיצור, עשיתי סקר זריז בקרב כמה וכמה לקוחות, שמטרתו הייתה להבין מה הציפיות שלהם מתכנית לירידה במשקל ואורח חיים בריא, ומה החששות שלהם בבחירה בכזו תכנית? קיבלתי את התשובות הבאות: 1)אנחנו רוצים לראות תוצאות מהירות. 2)אנחנו לא רוצים להרגיש בדיאטה, שאנחנו מוגבלים או שכל היום שלנו סובב סביב האוכל. 3)אנחנו רוצים להבין למה לעשות כל דבר, ולא רק לקבל הוראות. 4)אנחנו רוצים לשמור על התוצאות לאורך זמן. 5)אנחנו רוצים שיטה מוכחת, אין לנו כוח לבזבז זמן בנסיונות סרק, אנחנו כבר מרגישים כמו אקורדיון מרוב עליות וירידות במשקל…. 6)אנחנו לא רוצים להתחייב לזמן ארוך לתכנית, כך שאם נראה שזה לא מתאים לנו נוכל לפרוש. 7)יש מבחר גדול של תכניות בשוק, אנחנו רוצים להרגיש שעשינו את הבחירה הנכונה וקיבלנו את התמורה המלאה לכסף. 8)אנחנו רוצים יחס אישי למי שאנחנו, לצרכים שלנו ולבעיות שלנו, למרות שאנחנו חלק מקבוצה. כשקיבלתי את התשובות לסקר, הבנתי שאני חייב להיות מודע לכל הנקודות הללו, ושאני צריך לעשות הכל על מנת שכל משתתף ומשתתפת ידעו שאני נותן את הדעת על כל זה! אז ישבתי וחשבתי על כל סעיף וסעיף והנה המסקנות שלי: 1)אנחנו רוצים לראות תוצאות מהירות– כבר מהשבוע הראשון תרגישו בשינוי! מנסיון קודם, רוב המשתתפים באים למפגש השני ומדווחים על שינוי בהרגשה, משתתפים רבים חווים ירידה בחשק למתוק, והרגשה קלילה יותר בגוף. (רובם באים ומספרים לי את זה בהתלהבות, ואני תמיד אומר שאני לא מופתע..) 2)אנחנו לא רוצים להרגיש בדיאטה, שאנחנו מוגבלים או שכל היום שלנו סובב סביב האוכל – אני נגד דיאטות, ונגד ספירת קלוריות או נקודות. אי אפשר לחיות ככה לאורך זמן, בהרגשת חוסר של צורך קיומי בסיסי. הירידה במשקל נעשית על ידי אכילת האוכל הנכון, ולא על ידי הגבלת קלוריות או הרעבה. כמו כן, אני דוגל באכילת מאכלים פשוטים ללא התעסקות מיותרת שגובה מאיתנו זמן במטבח. 3)אנחנו רוצים להבין למה לעשות כל דבר, ולא רק לקבל הוראות – רוב הסדנא היא הקניית ידע למשתתפים על מנת שיבינו כיצד לתחזק את גופם כראוי. אני מאמין שעשייה מתוך ידע היא המוטיבציה הכי טובה, ולכן, מניסיון, הרוב המוחלט של המשתתפים מיישם את הדברים שנלמדו בצורה טובה. 4)אנחנו רוצים לשמור על התוצאות לאורך זמן– הסדנא מקנה הרגלים נכונים לחיים, וההרגלים הללו הופכים לשגרה ונשמרים לאורך זמן, וכך גם התוצאות! 5)אנחנו רוצים שיטה מוכחת, אין לנו כוח לבזבז זמן בנסיונות סרק – השיטה הנכונה ביותר היא כמובן אכילה נכונה ואורח חיים בריא, יש מליוני הוכחות בעולם, ועשרות הוכחות של מטופלים שלי ומשתתפים בסדנאות הקודמות. באתר ובדף הפייסבוק שלי יש עדויות מצולמות וכתובות של משתתפות בסדנא שהצליחו בגדול! 6)אני לא רוצה להתחייב לזמן ארוך לתכנית, כך שאם אראה שזה לא מתאים לי אוכל לפרוש – כדי לפתור את בעיית ההתחייבות, אני נותן אחריות לשביעות רצון, ולכן, אם מכל סיבה שהיא החלטת לפרוש, אני מאפשר לפרוש אחרי 2 מפגשים, ולקבל כמעט את כל הכסף חזרה, ללא שום צורך בהסברים מצידך! 7)יש מבחר גדול של תכניות בשוק, אנחנו רוצים להרגיש שעשינו את הבחירה הנכונה וקיבלנו את התמורה המלאה לכסף שברתי את הראש מה לעשות כדי להיות טוב יותר מהמתחרים שלי… אחת הנקודות שהעלו בפני היא שלא תמיד יש עם מי לדבר בין מפגש למפגש. אז החלטתי לעשות הכל כדי להיות זמין כמה שיותר: -אפשר תמיד להתקשר, לסמס או לשלוח מייל ואני מתחייב לענות מהר כמיטב יכולתי. -פתחתי קבוצת פייסבוק רק למשתתפי הסדנא שבה הם יכולים לשאול אותי שאלות או לשתף אחרים בחוויות/שאלות/בעיות. -אני עוזר בבניית תפריט ונותן למשתתפים להכין יומן אכילה כדי לעזור להם לתקן הרגלים לא נכונים בתפריט. 8)אנחנו רוצים יחס אישי למי שאנחנו, לצרכים שלנו ולבעיות שלנו, למרות שאנחנו חלק מקבוצה – כל משתתף ממלא שאלון לפני תחילת הסדנא, כדי שאדע את ההסטוריה הרפואית שלו, בעיות כרוניות, הרגלים כגון תזונה, ספורט ועוד, וכן את הציפיות והחששות שלו מהסדנא. וכל זאת על מנת להכיר את המשתתפים באופן אישי ולהיות קשוב לצרכים של כל אחד ואחד. כמו כן אפשר לתת לי תוצאות בדיקות דם, כדי שאחווה את דעתי עליהן. אז אם יש לך עוד ציפיות, שאלות או חששות לגבי הסדנא, שלא עניתי עליהן כאן, אשמח שתכתבו לי אותן, ואני מבטיח לענות עליהן. המטרה שלי היא שהמשתתפים בסדנא יהיו מרוצים וישיגו את המטרות שלשמן הם נרשמו. אם הגעתם עד כאן, כבר הבנתם שאני עושה הכל כדי לתת מקסימום ערך ללקוחות שלי, ומנסה כל הזמן ללמוד ולהשתפר. הסדנא הקרובה מתחילה ביום ראשון הקרוב, ה14/9. אני אעשה כל שנדרש כדי שהמשתתפים שלי יגשימו את המטרות שלהם, יקבלו מחמאות מהסביבה על השינוי, וירגישו שהם עשו את הבחירה הנכונה(ובשאיפה גם שימליצו עליי לאחרים…) אני מזמין אותך להיות חלק מההצלחה הזאת, זה בהישג ידך!

מי זה האיש שחופר לכם על בריאות כל היום?

לא מזמן התראיינתי לפודקאס של ניר קראוזה ניר הוא מומחה למיינדפולנס בפודקאסט סיפרתי קצת על עצמי, איך הפכתי מאיש הייטק שאוכל ג'אנק למומחה לבריאות טבעית שמקפיד על אורח חיים בריא (אם מעניין אתכם לדעת ולהכיר יותר את האיש הזה שחופר לכם על בריאות אז תיכנסו לצפות…) דיברנו קצת גם על החלמה ממחלות שונות (לא רק סוכרת כולסטרול ולחץ דם) ובסוף ניר שאל אותי כמה שאלות שהוא שואל כל מרואיין: מה מרגיז אותי? איך אני מנהל את הסטרס בחיים שלי? ועוד (בכל זאת זה פודקאסט של איש מיינדפולנס…) סך הכל 45 דקות מעניינות (אפשר גם לשמוע במהירות של 1.25 וזה אפילו פחות זמן…) הנה הקישור לצפיה והאזנה https://mindfulness4u.co.il/ep27/ תהנו!