חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

איך להתמודד עם הפחד משינוי?

בעת שיחות עם לקוחות ומתעניינים פוטנציאלים אני חווה לא פעם את התופעה הבאה: השיחה קולחת, אני מסביר את עמדתי בנוגע לירידה במשקל ומעבר לאורח חיים בריא בכמה משפטים, מעברו השני של הקו אני שומע מילות הסכמה, לעיתים נשאלות כמה שאלות הבהרה ואני עונה גם עליהן. בשלב הבא אני מפרט את דרכי הטיפול שאני אם זה בפגישה אישית, או במסגרת סדנא קבוצתית . בשלב הזה, בחלק מהשיחות התהליך נתקע . למרות שהובעה התעניינות, ואף עברנו בשלום את המוקש של "כמה זה עולה?"(אני נותן אחריות לשביעות רצון בסדנא שלי, אחרי 2 מפגשים אפשר לפרוש ולקבל את כל הכסף בחזרה ללא שאלות) ולכאורה, למרות שהצעד המתבקש הוא להירשם, כאן מתחילה ההססנות. לא קשה להבין שההססנות הבלתי מוסברת לכאורה, נובעת מהפחד משינוי הסיבות לפחד משינוי הן מגוונות, כגון, פחד מכישלון, הפחד לצאת מאזור הנוחות שלנו ועוד. בסופו של יום, כל שינוי הוא מאיים, ולכן עלינו למצוא דרכים כדי להתגבר על הפחד ולהתחיל בשינוי . ברצוני להציג כמה אסטרטגיות שיעזרו לנו להתמודד עם הפחד, ויקלו עלינו לעשות את השינוי 1)שיקוף רווחים והפסדים: רוב האנשים פוחדים משינוי ומעדיפים להישאר באזור הנוחות שלהם, למרות שהמצב גובה מהם מחיר, כיוון שאת המחיר הזה הם התרגלו לשלם. אולם אם נשקף להם את המחיר הזה באופן חד וברור, הם יבינו שמצבם הנוכחי לא טוב כפי שהם חשבו, וזה יניע אותם להתחיל בשינוי. לדוגמא, אישה הצריכה לרדת במשקל, אך מפחדת לעשות את הצעד הראשון ולהיכנס למסגרת, יכול להיות שעודף המשקל קיים אצלה כבר כמה שנים והיא התרגלה למצב הזה וחיה איתו בשלום, אולם בפועל היא משלמת כל יום מחיר כבד. אם תקדישו לזה מחשבה קצרה תבינו בנקל שהמחיר כאן יכול להיות גבוה מאד, למשל: היא מרגישה לא מושכת בעיני בעלה כמו שהיא היתה רוצה להיות, היא סובלת מדימוי עצמי נמוך, השופינג שפעם היא מאד נהנתה ממנו הפך לסיוט כי היא לא מוצאת בגדים שמחמיאים לה, מצב בריאותה מדרדר ולא ירחק היום שבעיות הבריאות יתחילו להוות איום ממשי, ועוד. אין ספק ששיקוף המציאות בצורה כזאת יש בו מספיק כדי לדרבן אותנו להתחיל בשינוי. השיקוף יכול לבוא הן מצד שלישי והן מצד עצמנו. לכן אם אתם מחפשים פתרון לבעיה והגעתם למסקנה הבלתי נמנעת שאתם צריכים שינוי, קחו לעצמכם דף וכתבו עליו את המחיר שאתם משלמים כרגע, כאשר הדברים יהיו כתובים מולכם ומוחשיים, ואתם תקבלו את התמונה המדויקת של המחיר הגבוה אותו אתם משלמים כרגע, זה ימריץ אתכם לעשות את השינוי . 2)לפעול על אוטומט: לפעמים אנחנו מתעסקים יותר מידי בהכנות לשינוי, ובמחשבות מה יקרה. עצם ההתעסקות הזאת בהכנות נותנת לנו זמן למחשבה ובאופן טבעי מעוררת בנו ספקות וחששות. הפתרון הוא לא להתעסק יותר מידי בהכנות, אלא לעשות את הצעד הראשון, קטן ככל שיהיה, כמה שיותר מהר בלי לתת למחשבות לרפות את ידינו. לדוגמא: אם אנחנו מחפשים פתרון לירידה במשקל, לבחור את אחד התכניות בשוק שנשמעת לנו טובה, ולהירשם אליה בלי חקירות מיותרות, ובלי לחשוב על כל הסיבות הנכונות מדוע כרגע זה לא זמן טוב להתחיל. לאחר הפגישה הראשונה, נווכח לדעת שאחרי שעשינו את הצעד הראשון ואנחנו כבר בתוך התהליך, הסיטואציה הרבה יותר נוחה והרבה פחות מאיימת מכפי שהיא נראית מבחוץ . 3)לדמיין את ה worst case : לפעמים הפחד מתוצאות הכישלון משתק אותנו, אך כאשר נחשוב על כך לעומק, נגלה שגם אם נכשל, התוצאות לא יהיו כאלה נוראיות. לדוגמא נניח שאנחנו רוצים לרדת במשקל, וחושבים להירשם לאחת המסגרות, הפחד משינוי מיד עולה לנו, וחולפות לנו בראש מחשבות של "אולי לא אצליח לרזות?" "מה יקרה?" "אני כישלון מהלך", אולם אם חושבים על זה בהיגיון, מה יכול לקרות במקרה הגרוע ביותר? אני אשלם על חודש, אתחיל להשתתף ואחרי חודש אבחן מה קורה. נניח שלא הצלחתי לרדת אפילו גרם, אז מה? מה הפסדתי? סך הכל הפסדתי את התשלום החודשי(בסדנא שלי לא מפסידים אפילו את זה), ובזבזתי ערב בשבוע במשך חודש. תחושת הכישלון לא כזאת גדולה, אולם יש לפחות תחושת סיפוק על כך שניסיתי ועשיתי משהו למען עצמי. מצד שני, אם אצליח, זה יכול לשנות לי את החיים! 4)לדמיין את התוצאה הסופית: אם מטרתך היא לרדת במשקל, דמייני את עצמך לובשת את הג'ינס הצמוד שנמצא אצלך בארון, וכבר כמה שנים לא לבשת אותו כי הוא קטן עלייך. דמייני את עצמך מגיעה לאירוע משפחתי ומקבלת מחמאות מכולם. נסי לתת לכך תחושה מוחשית ולהיכנס כמה שיותר לפרטים. ככל שתמונות ניצחון ורגעי סיפוק ואושר יצרבו במוחך יותר, כך יהיה לך קל יותר להתמודד עם השינוי ולדבוק בו זכרו: כל שינוי גדול מתחיל בצעד אחד קטן! בהצלחה.

האם אותה תזונה מתאימה לכולם?

פעמים רבות, בשיחה עם לקוחות או בכלל, אני נשאל האם אותה תזונה מתאימה לכולנו? הרי כל אחד מאתנו שונה מחברו, יש לנו גנים שונים, נטיות שונות, והיסטוריה שונה. לכן, לכאורה, כל אחד מאתנו זקוק לתזונה המותאמת לו באופן אישי. ובכן, למרות ההבדלים שעליהם הצבעתי, עדיין המשותף לכולנו, רב על השונה. למה אני מתכוון? לכולנו יש את אותה מערכת עיכול. מבנה המעי הגס והמעי הדק של כולנו, נראה אותו דבר ופועל באותה צורה. לכולנו יש את אותן כליות, ואת אותו כבד, לבלב ותריסריון, ודרך הפעולה שלהם דומה אצל כל בני האדם. אפשר לראות בנקל שכל בני האדם הם משפחה אחת, ושיש הבדל בינינו לבן שאר החיות בטבע. לכל חיה בטבע יש את המאפיינים שלה, ושתי חיות מאותו מין יאכלו תמיד תזונה דומה. לדוגמא, אם נטייל בג'ונגל ונפגוש שתי ג'ירפות, נוכל להבחין בנקל ששתיהן ניזונות מעלים. גם אם נחפש טוב לא נמצא ג'ירפה שאוכלת בשר. מן הסתם גם לג'ירפות יש שונות גנטית האחת מהשנייה, אולם עדיין כל הג'ירפות אוכלות אך ורק עלים. באותו אופן, גם אנחנו כבני אדם אמורים לאכול כולנו את אותו האוכל, האוכל המתאים לנו, האוכל שקיים עבורנו בטבע. על מסקנה זו יש כמה שאלות מתבקשות: השאלה הראשונה – מדוע שני אנשים שאוכלים תפריט דומה, מגיבים אליו באופן שונה? אחד יכול להשמין, והשני יישאר רזה? ובכן התשובה היא שכאשר אנו לא נותנים לגוף את האוכל שמיועד לו, ואת אורח החיים הנכון בשבילו, אז הגוף מנסה להסתגל ולמזער נזקים, וכאן השונות הגנטית שלנו באה לידי ביטוי. לדוגמא: שני אנשים שאוכלים באופן יומיומי מזון מתועש העשיר בסוכר לבן, אחד יחלה בסוכרת והשני לא, או שני אנשים שמעשנים קופסת סיגריות ליום, אחד יחיה בבריאות יחסית עד גיל מופלג, והשני יחטוף סרטן בגיל צעיר. אולם, כאשר שני אנשים יאכלו את המזון שייעד להם הטבע, בהכרח אצל שניהם המצב הבריאותי ישתפר ושניהם ירדו במשקל, ויגיעו אל המשקל הנכון להם. כמובן שעקב השונות ביניהם התהליך עלול להיות שונה בין שניהם, אצל האחד זה ייקח מהר יותר, אצל השני השיפור בבריאות יהיה גדול יותר, אולם בסופו של דבר, עם שניהם התהליך ייטיב. השאלה השנייה היא מה לגבי אנשים עם מחלות שונות שמונעות מהם לאכול מאכלים מסוימים, כגון חולי סכרת נעורים שלא יכולים לאכול כמעט פירות?ובכן, המחלה היא תוצאה של טיפול לקוי בגוף. נכון שבמצבו הנוכחי החולה לא יכול לאכול תפריט שמתאים לשאר בני האדם, כיוון שהתפקוד התקין של הגוף נפגע(במקרה שלנו זהו הלבלב שלא מייצר אינסולין), ולפעמים הנזק הוא בלתי הפיך, אולם בחלק גדול מהמקרים הנזק הוא בר תיקון, ועל ידי אכילת תפריט נכון, אפשר להבריא את הגוף. השאלה השלישית והאחרונה – אנו רואים דיאטות ושיטות אכילה רבות, שמבוססות על התאמה אישית, כגון דיאטת המקרוביוטיקה, או דיאטה לפי סוג הדם, והדיאטות הללו מצליחות בפועל, והמון אנשים רזו בזכותם, ואף שיפרו את בריאותם. ובכן, בואו ניקח לדוגמא את הדיאטה לפי סוג הדם, שהייתה מאוד פופולרית בעבר. נניח שראובן הוא בעל סוג דם מסוים ולפי סוג הדם שלו אסור לו לאכול מלפפונים, אך הוא יכול לאכול עגבניות. לעומתו שמעון הוא בעל סוג דם אחר, והוא יכול לאכול מלפפונים, אולם לא יכול לאכול עגבניות. בנוסף, לפי הדיאטה, לשניהם אסור לאכול אוכל מתועש, ממתקים, שתיה קלה, צבעי מאכל, שומן טראנס ועוד. כלומר רוב האוכל המזיק אסור לכל סוגי הדם! לכן, כאשר שניהם ידבקו בתזונה לפי סוג הדם, ממילא הם יפחיתו באכילת אוכל מזיק, וזה מה שיגרום להם לשיפור בבריאות ולירידה במשקל, ולא העובדה שנמנעו מאכילת עגבניות או מאכילת מלפפונים. לסיכום: התזונה הנכונה לגוף שלנו, מתאימה לכולם, (כמעט) ללא יוצא מן הכלל. כאשר ניתן לגוף שלנו את התנאים להם הוא זקוק, ונטפל בו כמו שצריך, הוא יודה לנו ואנו נרגיש בריאים יותר, חיוניים ומלאי מרץ, ונגיע למשקל התקין שלנו, בצורה טבעית, ללא ספירת קלוריות או הרעבה עצמית.

איך לעבור את הצום בצורה הטובה והקלה ביותר?

צום יום הכיפורים הוא צום מאתגר לחלק גדול מהאוכלוסייה. הדבר אמור במיוחד לגבי אנשים שאינם צמים את שאר הצומות ביהדות, ומתמודדים עם צום ארוך בן 25 שעות פעם בשנה. צום בתדירות כזאת עלול להיתפס כדבר קשה ומאיים, הן מבחינה פיזית והן מבחינה מנטלית (כבר עברה שנה ושכחנו שהצום הקודם לא היה כל כך נורא…). נכון שמבחינה דתית איסור אכילה ושתייה הוא אחד האיסורים המרכזיים ביום כיפור, אולם עיקרו של היום אמור להיות מוקדש לתפילה, חשבון נפש, וחזרה בתשובה. אצל אנשים רבים העיסוק בצום והפחד ממנו מסיט את תשומת הלב מהמטרה העיקרית של היום. ברצוני להסביר כיצד לעבור את הצום בצורה הטובה והקלה ביותר על מנת שנוכל להתמקד בדברים החשובים באמת. הקשיים העיקריים במהלך הצום הם תחושת הרעב, תחושת הצמא, תסמינים שעולים במהלך הצום כגון כאבי ראש וסחרחורות, וכמובן הקושי המנטלי. לכן במאמר זה אתן דגש בעיקר על הקשיים הללו. אתחיל בתחושת הצמא. חוסר מים לגוף, היא הבעיה העיקרית בעת צום. אנו יודעים שחוסר מים בגוף גורם לתפקוד לקוי, כאבי ראש, חולשה, סחרחורות, התייבשות ועוד. למרות זאת, על ידי הכנה נכונה, אפשר להתמודד עם העניין בקלות. [במאמר מוסגר אציין שבניגוד למיתוס הנפוץ, שתיית כמות רבה של מים אינה בבחינת "כל המרבה הרי זה משובח". שתייה עודפת של מים אינה טובה לבריאותנו, ומעמיסה על הכליות. האינדיקציה הטובה ביותר האם שתינו מספיק היא צבע השתן, שצריך להיות צהוב בהיר. שתן לבן מעיד על עודף שתייה.] מאידך, גם שתייה פחותה מידי של מים אינה טובה לגוף, ובמיוחד הדבר אמור כאשר אנחנו עומדים בפני יממה שבמהלכה הגוף לא יקבל מים כלל. לכן ההכנה החשובה ביותר לקראת יום כיפור היא "להיות עם יד על הדופק" בנוגע למאזן המים בגופינו. ההקפדה על שתייה מספקת של מים צריכה להתחיל כיום – יומיים לפני תחילת הצום. כוונתי היא לא שתשתו כמויות אדירות של מים בימים שלפני תחילת הצום, אלא שתקפידו לשתות בסך הכל 2-3 כוסות נוספות מעבר לכמות השתיה הרגילה שלכם. אנחנו לא גמלים והגוף שלנו לא יודע לאגור מים. המטרה העיקרית בשתייה עודפת היא לא להגיע לתחילת הצום במצב של חוסר נוזלים.. ברצוני להדגיש 2 נקודות חשובות בנושא: 1)שתיית כמות גדולה של מים כמה דקות לפני כניסת הצום לא תיתן את אותו אפקט. הגוף לא מסוגל לנצל כמות גדולה של מים שמתקבלת בבת אחת, בניגוד לשתייה של אותה כמות המפוזרת על פני היום. 2)חשוב ביותר לא לשתות משקאות המכילים קפאין במהלך היום שלפני הצום, כיוון שהם גורמים להשתנה מוגברת ולכן מורידים את מאזן המים בגוף. לכן רצוי להימנע משתיית משקאות כגון תה, קפה, קקאו, קולה ומשקאות אנרגיה למיניהם. השלב הבא בהכנה לצום הוא הסעודה המפסקת, שנאכלת סמוך לכניסת הצום. רוב האנשים סבורים שהמטרה המרכזית של הסעודה המפסקת היא "לאכול כמה שיותר כדי שהאוכל יספיק לנו לכמה שיותר זמן", אולם זו כמובן טעות. כל אדם בריא, גם אם הוא רזה, יכול לחיות על שתיית מים בלבד ללא מזון במשך כמה שבועות. אני מבטיח לכם שגם אם תאכלו כמות קטנה בסעודה המפסקת, לא תגמר לכם האנרגיה בגוף תוך יום אחד… מעבר לכך, אם נאכל אכילת יתר בסעודה מפסקת העיכול וספיגת המזון יפגעו. לכן, למרות הפיתוי לאכול כמה שיותר, ולמרות הקושי המנטלי שכרוך בידיעה ש"אחרי הארוחה הזאת אסור לי לאכול יום שלם". אל תאכלו הרבה. אדגיש ואומר, שכלל זה נכון לא רק לסעודה מפסקת, אלא לכל ארוחה שאתם אוכלים במהלך השנה. חסרון נוסף באכילה מופרזת בסעודה מפסקת היא תחושת המלאות והכבדות שתלווה אתכם בשעות שלאחר הארוחה. זו לא תחושה נעימה במיוחד, בין אם אתם נמצאים בבית הכנסת, נחים על הספה בבית או עושים כל פעילות אחרת. אתם מבינים שכשתקומו למחרת בבוקר, תחושת הרעב לא תהיה קטנה יותר רק כי אכלתם באופן מוגזם בסעודה המפסקת. לעמוד בבית הכנסת לאחר סעודה מפסקת ולהתעסק בכאב הבטן כתוצאה מאכילה מוגזמת, במקום להתרכז בתפילה זו חוויה לא נעימה… נקודה נוספת שברצוני לציין היא שבדומה לעיקרון שעליו דיברתי לגבי מאזן הנוזלים בגוף, גם לסעודה מפסקת לא כדאי להגיע "מורעבים". הקפידו על אכילה מספקת במהלך כל היום. ועוד פרט קטן לסיום החלק הזה – לתחושת רעב יש גם יתרון בריאותי.בזמן רעב יש הורמונים שונים שמופרשים בגוף וגורמים לנו בין היתר להיות חדי מחשבה .לחוות תחושת רעב מידי פעם זו פעולה טובה לגוף שלנו, אל תחששו מכך. מכאן אעבור לשאלה מה לאכול בסעודה המפסקת? אני ממליץ לאכול אוכל קל לעיכול, וכן להימנע ממזונות חמוצים או מלוחים שגורמים לתחושת צמא. זכרו שהמטרה העיקרית שלנו היא לאגור נוזלים, ולכן השתדלו לאכול מאכלים בעלי תכולה גבוהה של מים, ולהפחית באוכל מתובל. אם ברצונכם לאכול אוכל מבושל, הקפידו לאכול לצדו הרבה ירקות חיים, המכילים כמות גבוהה של מים, או שלבו מרק בסעודה. באופן אישי, מזה הרבה שנים אני נוהג לאכול בסעודה מפסקת ארוחת פירות גדולה, שנותנת לי תחושת שובע למשך כמה שעות ומשמרת את מאזן המים בגופי מחד, אולם לא גורמת לי להרגשת כבדות ומלאות מאידך. דגש נוסף וחשוב הוא לנקות את שאריות האוכל מהפה אחרי הארוחה, אפשר להשתמש בסילונית ובמברשת שיניים לאחר הארוחה כדי לעשות זאת. רוב האנשים חווים במהלך הצום תסמינים כגון חולשה, סחרחורות וכאבי ראש, וזהו דבר טבעי. חלק מהתסמינים מתרחשים עקב מאזן נוזלים נמוך בגוף, והאחרים הם אינדיקציה לניקוי הגוף. גופנו נמצא בתהליך תמידי של ניקוי רעלים וסילוק פסולת. רוב הרעלים והפסולת נכנסים לגוף דרך האוכל, ולכן בימי שגרה, הגוף נאלץ להתמודד עם כמות לא מבוטלת של פסולת ורעלים שנכנסת לתוכו. הגוף מנסה לנטרל את הרעלים ולהפרישם החוצה, אולם לעיתים כאשר יש עומס ברעלים, הגוף לא מסוגל לפנות את כולם, והוא מאחסן אותם ברקמות. בזמן צום, למעשה אין (כמעט) כניסה של רעלים מבחוץ, והגוף יכול להתפנות לסילוק הרעלים שהצטברו ברקמות. תהליך ניקוי בעת צום הוא אינטנסיבי, וגורם לנו לתסמינים כגון כאבי ראש, חולשה ועוד. זאת הסיבה שאנשים ששומרים על אורח חיים בריא ואוכלים תזונה בריאה ומאוזנת, נוטים לעבור את הצום בקלות יותר מאילו שאוכלים תזונה מערבית ממוצעת, כיוון שתהליך הניקוי בזמן הצום הוא פחות אינטנסיבי אצלם. אנשים ששותים קפה באופן קבוע ולמעשה פיתחו תלות בקפה יכולים לחוות בצום "תסמיני גמילה" כגון כאבי ראש ועייפות מוגברת. אם אתם שייכים לאלו, נסו להפסיק או לפחות לצמצם את שתיית הקפה כמה ימים לפני הצום כדי להקל על התסמינים הללו במהלך הצום. וכעת נעבור לשבירת הצום: אין אחד שלא מקדיש מחשבה במהלך הצום לאופן שבו הוא ישבור את הצום… יש המפנטזים על כוס קולה קרה, אחרים על כוס קפה עם עוגה בצדה, ואחרים על ארוחה דשנה ועסיסית. אז מהי הדרך הנכונה לעשות

זה מחוץ לתחום בשבילי!

כולנו "חוטאים" מידי פעם במאכל שאנו יודעים שאינו טוב לנו ולא מקדם את גופנו לעבר המטרות שהצבנו לו, אבל מה לעשות, הפיתוי לפעמים חזק מאתנו. קשה מאוד להגיע למצב שבו אנו שולטים באוכל ולא האוכל שולט בנו, אולם אם נצליח לגרום לכך שמאכלים מסוימים יהיו "מחוץ לתחום בשבילנו" הרי שעשינו צעד חשוב קדימה. הבה נבחן את הסיטואציה הבאה: נניח שאני אדם שומר כשרות. קמתי בבוקר, פתחתי את המקרר ומולי ניצבת עוגת מוס בת 3 שכבות שהגיעה אל המקרר באורח פלא. אני מאוד אוהב עוגות מוס, והפיתוי הוא חזק. אני מתלבט האם לאכול או לא, ומסביר לעצמי בראש למה זה בסדר לקחת רק חתיכה קטנה. כעבור כמה דקות, אחרי שאכלתי 3 חתיכות עוגה, ייסורי המצפון נוקפים בי, ההרגשה בבטן לא טובה, ואני מרגיש מאוכזב מעצמי שלא עמדתי בפיתוי. מצד שני, אני חושב לעצמי, הפיתוי היה גדול מידי, ועלי להיות סלחן עם עצמי: אמנם נפלתי, אבל עוגת מוס היא המבחן הכי קשה שלי… כעת בוא נבחן את הפיתוי בסיטואציה אחרת: סיימתי ארוחת צהריים משביעה, אכלתי סלט, תפוחי אדמה וחזה עוף. אני אמנם שבע, אבל בא לי "משהו מתוק" אחרי הארוחה. אני פותח את המקרר, ואותה העוגה ניצבת מולי. אני אמנם אוהב לאכול עוגות מוס, אבל בהיותי שומר כשרות, אני יודע שכיוון שהעוגה חלבית ואני רק סיימתי לאכול חזה עוף, אינני יכול לאכול ממנה. מבחינתי העוגה היא מחוץ לתחום, המבחן אפילו לא קיים כאן. אותה העוגה שלא יכולתי לעמוד מולה בבוקר, אינה באה כלל בחשבון כרגע! מה בעצם קרה כאן? למעשה קיבלתי החלטה שאני מקפיד על חוק מסוים. לא חשוב מדוע החלטתי לשמור דווקא על חוק זה, לא חשוב מה המניעים שלי(בריאות, כשרות וכדומה), על החוק הזה אני לעולם לא אעבור. אין סיכוי שאני אכשל בו לא משנה מה יקרה. נסו לשדל בן אדם ששומר כשרות לאכול חלב אחרי בשר. אם תגידו לו: "רק פעם אחת ודי, מה זה כבר משנה? מה כבר יקרה? אל תהיה קיצוני" האם זה ישכנע אותו? מובן שלא. לכן, אנו יכולים להחליט שמאכל מסוים, או קבוצת מאכלים, הם "מחוץ לתחום" מבחינתנו, באותו אופן שאכילת חלב אחרי בשר זה מחוץ לתחום למי ששומר כשרות. לא חשוב על מה אנו מבססים את ההחלטה, העיקר שניתן לה תוקף. נסו להתמקד במאכלים שאתם יודעים שהם מזיקים לכם, והחליטו ביניכם לבין עצמכם שמהיום הם "מחוץ לתחום" מבחינתכם. תנו תוקף להחלטה, ואל תגעו במאכלים אלו יותר לעולם. קחו בחשבון שסטייה מהכלל, אפילו חד פעמית, מרוקנת את ההחלטה שלכם מתוכן. מניסיון, ההתמודדות לאחר החלטה כזו הופכת להיות קלה בהרבה, ולפעמים אפילו לא קיימת. בהצלחה!

זה מה שאתם מחפשים?

בימים האחרונים הטרידו אותי הרבה מחשבות. חשבתי ללא הפסקה, כיצד אני יכול לשפר את השירות שאני נותן ללקוחות שלי? איך אני יכול לשפר את הייעוצים והסדנאות ולתת ערך גבוה יותר ללקוחות? לפתע האסימון נפל, והבנתי שהפתרון המתבקש הוא לשאול את הלקוחות, כי הרי הם יודעים הכי טוב את התשובה! בקיצור, עשיתי סקר זריז בקרב כמה וכמה לקוחות, שמטרתו הייתה להבין מה הציפיות שלהם מתכנית לירידה במשקל ואורח חיים בריא, ומה החששות שלהם בבחירה בכזו תכנית? קיבלתי את התשובות הבאות: 1)אנחנו רוצים לראות תוצאות מהירות. 2)אנחנו לא רוצים להרגיש בדיאטה, שאנחנו מוגבלים או שכל היום שלנו סובב סביב האוכל. 3)אנחנו רוצים להבין למה לעשות כל דבר, ולא רק לקבל הוראות. 4)אנחנו רוצים לשמור על התוצאות לאורך זמן. 5)אנחנו רוצים שיטה מוכחת, אין לנו כוח לבזבז זמן בנסיונות סרק, אנחנו כבר מרגישים כמו אקורדיון מרוב עליות וירידות במשקל…. 6)אנחנו לא רוצים להתחייב לזמן ארוך לתכנית, כך שאם נראה שזה לא מתאים לנו נוכל לפרוש. 7)יש מבחר גדול של תכניות בשוק, אנחנו רוצים להרגיש שעשינו את הבחירה הנכונה וקיבלנו את התמורה המלאה לכסף. 8)אנחנו רוצים יחס אישי למי שאנחנו, לצרכים שלנו ולבעיות שלנו, למרות שאנחנו חלק מקבוצה. כשקיבלתי את התשובות לסקר, הבנתי שאני חייב להיות מודע לכל הנקודות הללו, ושאני צריך לעשות הכל על מנת שכל משתתף ומשתתפת ידעו שאני נותן את הדעת על כל זה! אז ישבתי וחשבתי על כל סעיף וסעיף והנה המסקנות שלי: 1)אנחנו רוצים לראות תוצאות מהירות– כבר מהשבוע הראשון תרגישו בשינוי! מנסיון קודם, רוב המשתתפים באים למפגש השני ומדווחים על שינוי בהרגשה, משתתפים רבים חווים ירידה בחשק למתוק, והרגשה קלילה יותר בגוף. (רובם באים ומספרים לי את זה בהתלהבות, ואני תמיד אומר שאני לא מופתע..) 2)אנחנו לא רוצים להרגיש בדיאטה, שאנחנו מוגבלים או שכל היום שלנו סובב סביב האוכל – אני נגד דיאטות, ונגד ספירת קלוריות או נקודות. אי אפשר לחיות ככה לאורך זמן, בהרגשת חוסר של צורך קיומי בסיסי. הירידה במשקל נעשית על ידי אכילת האוכל הנכון, ולא על ידי הגבלת קלוריות או הרעבה. כמו כן, אני דוגל באכילת מאכלים פשוטים ללא התעסקות מיותרת שגובה מאיתנו זמן במטבח. 3)אנחנו רוצים להבין למה לעשות כל דבר, ולא רק לקבל הוראות – רוב הסדנא היא הקניית ידע למשתתפים על מנת שיבינו כיצד לתחזק את גופם כראוי. אני מאמין שעשייה מתוך ידע היא המוטיבציה הכי טובה, ולכן, מניסיון, הרוב המוחלט של המשתתפים מיישם את הדברים שנלמדו בצורה טובה. 4)אנחנו רוצים לשמור על התוצאות לאורך זמן– הסדנא מקנה הרגלים נכונים לחיים, וההרגלים הללו הופכים לשגרה ונשמרים לאורך זמן, וכך גם התוצאות! 5)אנחנו רוצים שיטה מוכחת, אין לנו כוח לבזבז זמן בנסיונות סרק – השיטה הנכונה ביותר היא כמובן אכילה נכונה ואורח חיים בריא, יש מליוני הוכחות בעולם, ועשרות הוכחות של מטופלים שלי ומשתתפים בסדנאות הקודמות. באתר ובדף הפייסבוק שלי יש עדויות מצולמות וכתובות של משתתפות בסדנא שהצליחו בגדול! 6)אני לא רוצה להתחייב לזמן ארוך לתכנית, כך שאם אראה שזה לא מתאים לי אוכל לפרוש – כדי לפתור את בעיית ההתחייבות, אני נותן אחריות לשביעות רצון, ולכן, אם מכל סיבה שהיא החלטת לפרוש, אני מאפשר לפרוש אחרי 2 מפגשים, ולקבל כמעט את כל הכסף חזרה, ללא שום צורך בהסברים מצידך! 7)יש מבחר גדול של תכניות בשוק, אנחנו רוצים להרגיש שעשינו את הבחירה הנכונה וקיבלנו את התמורה המלאה לכסף שברתי את הראש מה לעשות כדי להיות טוב יותר מהמתחרים שלי… אחת הנקודות שהעלו בפני היא שלא תמיד יש עם מי לדבר בין מפגש למפגש. אז החלטתי לעשות הכל כדי להיות זמין כמה שיותר: -אפשר תמיד להתקשר, לסמס או לשלוח מייל ואני מתחייב לענות מהר כמיטב יכולתי. -פתחתי קבוצת פייסבוק רק למשתתפי הסדנא שבה הם יכולים לשאול אותי שאלות או לשתף אחרים בחוויות/שאלות/בעיות. -אני עוזר בבניית תפריט ונותן למשתתפים להכין יומן אכילה כדי לעזור להם לתקן הרגלים לא נכונים בתפריט. 8)אנחנו רוצים יחס אישי למי שאנחנו, לצרכים שלנו ולבעיות שלנו, למרות שאנחנו חלק מקבוצה – כל משתתף ממלא שאלון לפני תחילת הסדנא, כדי שאדע את ההסטוריה הרפואית שלו, בעיות כרוניות, הרגלים כגון תזונה, ספורט ועוד, וכן את הציפיות והחששות שלו מהסדנא. וכל זאת על מנת להכיר את המשתתפים באופן אישי ולהיות קשוב לצרכים של כל אחד ואחד. כמו כן אפשר לתת לי תוצאות בדיקות דם, כדי שאחווה את דעתי עליהן. אז אם יש לך עוד ציפיות, שאלות או חששות לגבי הסדנא, שלא עניתי עליהן כאן, אשמח שתכתבו לי אותן, ואני מבטיח לענות עליהן. המטרה שלי היא שהמשתתפים בסדנא יהיו מרוצים וישיגו את המטרות שלשמן הם נרשמו. אם הגעתם עד כאן, כבר הבנתם שאני עושה הכל כדי לתת מקסימום ערך ללקוחות שלי, ומנסה כל הזמן ללמוד ולהשתפר. הסדנא הקרובה מתחילה ביום ראשון הקרוב, ה14/9. אני אעשה כל שנדרש כדי שהמשתתפים שלי יגשימו את המטרות שלהם, יקבלו מחמאות מהסביבה על השינוי, וירגישו שהם עשו את הבחירה הנכונה(ובשאיפה גם שימליצו עליי לאחרים…) אני מזמין אותך להיות חלק מההצלחה הזאת, זה בהישג ידך!

דילוג לתוכן