חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

האם הרופא שלכם חוסך עליכם? (המדריך המלא לבדיקות דם)

אחד הדרכים להעריך את הבריאות שלנו היא על פי תוצאות בדיקות הדם.כמובן שאין תחליף להרגשה האישית, ואני תמיד אומר ש"אני מטפל באנשים ולא בבדיקות הדם שלהם" אבל בכל זאת, הבדיקות הן כלי חשוב כדי להעריך את בריאותו של האדם, ולכן אני מבקש מכל מטופל שבא לפגישת ייעוץ אצלי בקליניקה להביא את בדיקות הדם האחרונות שלו, ואם אין לו בדיקות מעודכנות אז ללכת ולעשות. מהר מאוד הבנתי שלא מספיק לבקש מהמטופלים לפנות לרופא(או רופאת) המשפחה שלהם ולבקש הפניה לבדיקות דם, כיוון שרופא המשפחה פשוט "מתקמצן" על בדיקות ולא תמיד נותן את כל הבדיקות שצריך. קופות החולים רוצות לחסוך כסף ולכן הן יושבות לרופא על הוריד ובודקות שהוא לא נותן בדיקות "מיותרות" והרופאים בהתאמה מישרים קו עם המדיניות של הקופה. לכן, מטרת המדריך הזה היא לתת לכם רשימה מסודרת של בדיקות שאותה תוכלו להעתיק ולקחת לרופא. ***** הערה חשובה***** אם אין לכם כוח לקרוא הכל ואתם רוצים רק את הת'כלס, קפצו לסוף המדריך ושם תמצאו את רשימת הבדיקות כשמבקשים מהרופא בדיקה באופן ספציפי הסיכויים שהוא ייתן לכם אותה גדלים, ואם הוא בכל זאת יסרב, תמיד אפשר להסביר לו למה הבדיקה חשובה לכם ובחלק מהמקרים הוא ישתכנע וירשום לכם אותה. כשאני רוצה לעשות בדיקות לעצמי, או לאשתי והילדים, אני "חופר" לרופאה שלי למה כל בדיקה חשובה, ובדרך כלל היא משתכנעת (בהמשך אדגים לכם איך עושים זאת). לכן גם חשוב להבין באופן כללי מה אומרת כל בדיקה כדי שתוכלו להסביר לרופא ולעמוד על זכותכם לקבל אותה. לפני שאתן לכם את הרשימה, חשוב לי להדגיש שזו רשימה כללית לאנשים בריאים, או לכאלו שסובלים מסימפטומים נפוצים, לדוגמא עייפות. כמובן שאם יש לכם בעיה ספציפית שצריך לבדוק לעומק, היא לא תכלל בהמלצות שלי. למה אני מתכוון? נניח שכל פעם אחרי שאתם אוכלים לחם יש לכם כאבי בטן חזקים, ההשערה המתבקשת היא שאתם אלרגיים לגלוטן. בקופה יש בדיקה ספציפית שבודקת את זה, והרופא ייתן לכם את הבדיקה ללא שום בעיה, אבל אין שום היגיון לבקש את הבדיקה הזו לכל אדם באופן אוטומטי במסגרת בדיקות דם תקופתיות. אז בואו נתחיל לעבור על הבדיקות לפי הסדר, סידרתי אותם לפי קבוצות. בסוף אסכם לכם את הכל לכדי רשימה מסודרת . 1. ספירת דם וכימיה .כאן בודקים נתונים על כדוריות הדם הלבנות והאדומות, כולל גודל, התפלגות בין סוגי הכדוריות השונות ועוד. זו בדיקה בסיסית שהרופאים נותנים באופן אוטומטי. 2. מדדי ברזל.בדיקה להמוגלובין נעשית במסגרת הסעיף הראשון, אולם יש עוד מדדים חשובים להבנת מצב הברזל בגוף. ההמוגלובין הוא חלבון שנמצא בכדוריות הדם האדומות, הוא מכיל אטומי ברזל, ולכן המוגלובין נמוך מעיד על חוסר ברזל. אבל מעבר להמוגלובין, יש ברזל חופשי בדם – Iron, מאגרי ברזל – ferritin, ועוד מדד שנקרא transferring שהוא חלבון שמעביר את הברזל ממקום למקום . כדי להבין את מצב הברזל בגוף כדאי לבדוק את כל ארבעת הפרמטרים הללו. 3. סוכר.בדיקה רגילה של סוכר מראה את רמת הסוכר בדם ברגע ביצוע הבדיקה ולכן היא כמעט חסרת משמעות. רמת הסוכר יכולה להיות מושפעת מכמה גורמים: למשל כמה שעות אתם בצום בזמן הבדיקה, 8, או 12? האם אתם מפחדים מדקירות או לא? ככל שזה ישמע הזוי, אם אתם בפחד מהדקירה של המחט, הגוף יכנס לסטרס ויפריש הורמון שנקרא קורטיזול. אחת הפעולות של הקורטיזול היא להעלות את רמת הסוכר בדם. כלומר יתכן שבגלל הסטרס התוצאה תצא גבוהה יותר. איך מתגברים על הבעיה הזו? יש בדיקה שנקראת HbA1C (ה Hb הוא קיצור של המוגלובין), שיודעת לבדוק רמת סכר ממוצעת בשלושת החודשים האחרונים. תסכימו איתי שזו בדיקה הרבה יותר טובה, אז למה הרופא לא נותן לכם אותה מראש? פשוט, כדי לחסוך כסף. בדרך כלל הבדיקה ניתנת לאנשים חולי סוכרת, או לכאלה שבדיקת הסוכר הרגילה שלהם יצאה מעל הטווח. אם אתם צעירים ובריאים מתחת לגיל 40, רוב הסיכויים שהרופא לא יאשר לכם את הבדיקה. אם אתם מבוגרים יותר, או סובלים מעודף משקל, יש לכם סיכוי גבוה יותר שהרופא יאשר אותה.(הרופאה שלי לא אישרה לי אותה למרות שביקשתי וחפרתי לה על זה…) 4. פרופיל שומנים.בדיקת פרופיל שומנים כוללת את הכולסטרול הכללי, הכולסטרול "הטוב" – HDL, הכולסטרול "הרע" LDL וטריגליצרידים. בחלק מהקופות יש גם מדד שנקרא NON-HDL-CHOLESTEROL . את הבדיקות האלה הרופאים נותנים בדרך כלל בלי בעיה. 5. תפקודי כליות ומאזן משק החלבונים בגוף.גם את זה בדרך כלל אין בעיה לקבל, הבדיקות הןCreatinine, uric Acid, Urea, eGFR, Albumin . הבדיקות הללו נותנות אינדיקציה האם הכליות במצב תקין והאם אנו אוכלים יותר מידי או פחות מידי חלבון בתזונה. 6. תפקודי כבד.כנ"ל כמו תפקודי כליות, בדרך כלל אין בעיה לקבל. אם תפקודי הכבד עולים משמע שהכבד לא מתפקד כמו שצריך או שיש עליו עומס. חלק מתרופות המרשם יכולות לפגוע בכבד ולכן אם התחלתם תרופה חדשה לא מזמן, כדאי לבדוק שהיא לא משפיעה לרעה על הכבד. הבדיקות הם ALT, AST,GGT, Biliribin .הערה כללית – נכון שהרופא יודע אילו בדיקות נכללות בתפקודי כבד, ולכאורה מספיק לבקש ממנו "תפקודי כבד" בלי לפרט את כל הבדיקות, אולם מה לעשות שלפעמים הרופאים "שוכחים בטעות" להכניס את אחת הבדיקות 7. מדדי דלקת.יש 2 מדדי דלקת לא ספציפיים בגוף, CRP ו ESR. לא ספציפיים הכוונה היא שהם לא יודעים להצביע על מיקום הדלקת בגוף, אלא רק לתת אינדיקציה כללית לכך שיש דלקת. מדדי דלקת אילו בדיקות שבדרך כלל הרופא לא ירשום לכם אלא אם תבקשו ממנו.ההבדל בין 2 הבדיקות הללו הוא שCRP הוא מדד רגיש יותר שעולה ויורד במהירות רבה יותר מאשר ESR. כלומר נניח שהיתה לכם דלקת בגוף והיא עברה לפני שבועיים, הCRP לרוב יחזור למצב תקין אבל הESR עדיין לא 8. אלקטרוליטים בדם.האלקטרוליטים החשובים הם נתרן ואשלגן. אשלגן גבוה הוא הרבה פעמים אינדיקציה לתפקוד כליות לקוי. הרופאים נוטים לתת גם בדיקה למגנזיום, סידן ואבץ, שדוקא הרמה שלהם בדם אינה אומרת כלום על הרמה שלהם בתוך התאים ולכן אילו בדיקות כמעט חסרות חשיבות בזמן שגרה. חוסר בסידן מראה על בעיה הורמונאלית, לרוב בעיה בתפקוד בלוטות יותרת התריס, או על תפקוד כליות לקוי. גם זרחן גבוה מעיד לרוב על תפקוד כליות לקוי. 9. ויטמינים.הבדיקות לויטמינים הם B12, ויטמין D וחומצה פולית. בדרך כלל אם אתם אוכלים מספיק פירות וירקות רמת החומצה הפולית שלכם תהיה תקינה, אולם B12 וויטמין D הם שני ויטמינים שחסרים לרוב האוכלוסיה ולכן חשוב לבדוק אותם ולתת טיפול מתאים במקרה של חוסר. לרוב, הרופא לא מאשר לבדוק אותם בתדירות של יותר מפעם בשנה. חשוב מאוד לוודא שהרמה אצלכם תקינה, לכן בקשו מהרופא את הבדיקות האלה בכל פעם. 10. אנזימים שונים.יש כמה אנזימים שחריגה

דילוג לתוכן