בלוטת התריס היא ה"רמטכל" של גופינו.
היא זאת שאחראית על קצב חילוף החומרים שלנו, ולכן יש לה השפעה על היכולת שלנו להגיע למשקל תקין. היא קובעת במידה רבה האם נרגיש עייפים או מלאי מרץ, אם נהיה בריאים או חולים, אם נסבול מקור או מחום, ועוד.
בעיה בתפקוד בלוטת התריס יכולה לגרום לשלל בעיות ותסמינים, אפרט את הבולטים שבהם:
-עייפות או חולשה
-עליה במשקל או קושי לרדת במשקל
-כאבי שרירים
-נשירת שיער ושיער יבש
-אגירת נוזלים
-תסמונת קדם וסתית
-בעיות שינה
-מיגרנות
-קשיי ריכוז
-עצירות
-דיכאון
-כולסטרול גבוה
-הקרחה בשליש החיצוני של הגבות
-רגישות מוגברת לקור
-בריחת סידן
-ברזל נמוך
בעיות בבלוטה נחלקות לתת פעילות וליתר פעילות.
מעל 90% מהבעיות בבלוטה הן בעיות של תת פעילות.
כמו כן מעל 90% מהסובלים מבעיה בבלוטה הן נשים.
לכן במאמר הזה אתייחס בעיקר לתת פעילות של הבלוטה, ואפנה לקוראות בלשון נקבה.
הבעיה העיקרית בתפקוד לקוי של בלוטת התריס
הוא אבחון לקוי של המערכת הרפואית שנובעת בעיקר מ"חסכון" בבדיקות.
על מנת להבין טוב יותר על מה אני מדבר אני מבקש להסביר את מנגנון הפעילות של הבלוטה ואת הסיבות לשיבוש בפעילות שלה.
אעשה זאת באופן הכי תמציתי וברור כדי לא להכניס את הקוראות לעודף מידע,
אך אסביר זאת בצורה הכי טובה על מנת שתבינו איפה הבעיה ואיך לטפל בה.
אז ככה, התפקיד של בלוטת התריס שלנו הוא לייצר שני סוגים של הורמוני תריס – T4 ו T3. כ90 אחוז מהייצור הוא של T4 והשאר של T3
כמות ההורמונים שבלוטת התריס מייצרת מווסת על ידי בלוטת יותרת המוח.
בלוטת יותרת המוח מייצרת הורמון שמגרה את בלוטת התריס לעבוד.
ההורמון נקרא בעברית "הורמון מגרה בלוטת התריס",
ובאנגלית Thyroid Stimulating Hormone
או בקיצור TSH.
כמות הTSH שבלוטת יותרת המוח מייצרת נקבע על ידי פידבק מבלוטת התריס.
כלומר, יש יחסי גומלין דו צדדיים בין 2 הבלוטות הללו.
בלוטת יותרת המוח מייצרת TSH, שמגרה את בלוטת התריס לייצר הורמוני תריס. ייצור הורמוני התריס שולח משוב לבלוטת יותרת המוח שמראה לה שרמתם בדם תקינה וכך בלוטת יותרת המוח יודעת לווסת את ייצור הTSH.
את רמת הTSH בדם ניתן לבדוק בבדיקות דם פשוטה.
בדיקת TSH היא הבדיקה הראשונה שרופא המשפחה ייתן לכן לעשות אם יש חשש לתת פעילות של הבלוטה.
ככל שרמת הTSH בדם גבוהה יותר, זה מעיד על כך שבלוטת התריס שלנו "עצלנית" יותר.
למה? אסביר זאת בעזרת דוגמא מאתר בניה. ככל שהפועלים עצלנים יותר, כך מפקח הבניה צריך לבקר יותר באתר ו"לשבת להם על הראש" שיעבדו, וההיפך, ככל שהפועלים חרוצים יותר הוא יכול להרשות לעצמו לבקר פחות באתר. על אותו המשקל, ככל שבלוטת התריס "עצלנית" יותר, כך בלוטת יותרת המוח צריכה ליצר יותר TSH כדי "לגרות" אותה לעבוד.
הבעיה היא שלפעמים בדיקת הTSH יוצאת תקינה, למרות שיש בעיה בבלוטה,
אולם הרופא מסרב לתת עוד בדיקות שתעזור למצוא את הבעיה בטענה
ש"אם הTSH תקין, זאת אומרת שאין בעיה". זו אמירה לא נכונה, וכבר אסביר מדוע.
השלב הבא, לאחר שבלוטת התריס יצרה את ההורמון T4 , שהוא רוב התוצר שלה, הוא להפוך את ההורמון לצורתו הפעילה. אסביר במה מדובר.
חומרים רבים בגוף מאוחסנים בצורתם הלא פעילה.
זו צורה שבה הגוף "שומר" אותם במחסנים שלו.
כאשר הגוף צריך להשתמש בחומר, הוא שולף אותו מהמחסן,
ממיר אותו לצורה הפעילה ואז משתמש בו.
אפשר להקביל את זה לאחסון אוכל. אנחנו קונים כמה תפוזים מהסופר,
הם נמצאים בצורתם הלא פעילה, כלומר שמורים בתוך הקליפה.
במצב הזה אי אפשר להשתמש בהם (כלומר לאכול אותם).
כדי להשתמש בתפוזים, צריך להעביר אותם לצורה הפעילה שלהם,
דהיינו לקלף להם את הקליפה, ורק אחרי קילוף הקליפה הם מוכנים לשימוש.
מובן שכשהבאנו את התפוזים מהסופר, נניח אותם בקערה כאשר הם לא מקולפים, ונקלף רק לפני האכילה.
לא נקלף את כל התפוזים ורק אז נניח אותם בקערה כיוון שהם יתקלקלו מהר מאוד.
באותו אופן, בלוטת התריס שלנו מייצרת את ההורמון T4 , שהיא הצורה הלא פעילה של ההורמון. כדי שהגוף יוכל להשתמש בהורמוני התריס הוא צריך להפוך אותם לצורה הפעילה שנקראת T3
T3 הוא ההורמון הפעיל שלמעשה מבצע בתאים את כל התפקידים המיוחסים לבלוטת התריס.
בשורה התחתונה: כדי שנרגיש טוב אנחנו צריכים רמה אופטימאלית של הורמוני 3T בגוף.
כפי שראינו יש כמה שלבים עד שנוצר T3 ובכל שלב משהו יכול להשתבש, בואו נבין לעומק מה יכול להשתבש ובאיזה שלב:
1)המקרה הקלאסי של תת פעילות בלוטת התריס – בלוטת התריס לא מייצרת מספיק T4 ו 3T, במצב כזה כפי שהסברתי קודם, רמת הTSH עולה.
מה הגבול העליון של הTSH בבדיקות דם שמצביע על בעיה?
ובכן, על פי קופות החולים, הגבול העליון הוא בערך 4.8 (משתנה מעט בין קופה לקופה) .
אולם הערך הזה אינו אופטימאלי! למעשה אם רמת הTSH שלכם גבוהה מ2, זה מראה על תחילתה של בעיה.
הרבה נשים לא מאובחנות בבעיה של תת פעילות
כיוון שעל פי טווחי קופת החולים הTSH שלהן בתוך הטווח,
אולם בפועל כבר יש תת פעילות של הבלוטה. זה מקרה קלאסי של "תת פעילות סמויה" של הבלוטה. כלומר אף רופא לא ייתן לכן תרופה במצב כזה, אולם הבלוטה לא מתפקדת במאה אחוז, ולכן אתן יכולות לחוות סימפטומים של תת פעילות למרות שלכאורה הבדיקות שלכן בתוך הטווח. זה מצב מתסכל ביותר..
2) כפי שכבר ציינתי. גם אם הTSH תקין, זה לא אומר שהכול תקין.
יכול להיות ש"מפקח הבניה" מועל בתפקידו. כלומר בלוטת יותרת המוח לא עובדת כמו שצריך ולא מפרישה מספיק TSH כדי לגרות את בלוטת התריס לעבוד. כלומר יש לנו כאן תת פעילות של בלוטת יותרת המוח ולא של בלוטת התריס. מה יקרה במצב כזה? רמת הTSH תהיה תקינה, אפילו עם נטייה לערך נמוך, וזה יגרום לגירוי מופחת של בלוטת התריס. בעקבות זאת בלוטת התריס תייצר פחות הורמוני תריס ואתן תחוו תסמינים של תת פעילות של בלוטת התריס.
במקרה כזה, אם תעשו בדיקת דם לTSH , הוא יהיה תקין ואפילו נמוך, אבל מדדי ה4T ו 3T יהיו נמוכים. באופן תיאורטי יכול להיות שלבלוטת התריס יש פוטנציאל לעבוד באופן תקין, אולם היא לא מקבלת מספיק גירוי ולכן היא לא מייצרת מספיק הורמוני תריס.
בשורה התחתונה, אתן תחוו סימפטומים של תת פעילות בלוטת התריס, אולם כיוון שהTSH יצא תקין בבדיקה הרופא לא יתייחס לזה.
3) כאמור, הבנו שמה שחשוב בשורה התחתונה זה כמות ה T3 בדם ולא כמות ה T4 . אמרנו שהבלוטה מייצרת מעט 3T, ואכן רוב ה3T בגוף מגיע מהמרה של 4T ל3T. יכול לקרות מצב שהבלוטה מייצרת מספיק T4 ו 3T ואז הTSH והT4 תקינים בבדיקות, אולם הגוף לא ממיר כמו שצריך את הT4 לT3 .
ההמרה של 4T ל 3T (קילוף התפוז) דורשת כמה תנאים ורכיבים תזונתיים שאדבר עליהם בהמשך.
בנוסף, כאשר אנו "מקלפים את התפוז" הקילוף יכול להשתבש.
נניח שקילפנו את התפוז, אך במקום לקבל תפוז מקולף בצורה יפה, קיבלנו תפוז מעוך ונוטף מיץ שאף אחד לא מוכן לאכול.
האנלוגיה לבלוטת התריס היא שבמקום להפוך את ה T4 ל T3 באופן תקין,
קיבלנו מוטציה של T3 שנקראת בשפה מקצועית "Reverse T3" או "T3 הפוך".
באופן רגיל, ההמרה של 4T לReverse T3 היא מנגנון הגנה של הגוף מפני מצב של עודף 3T בגוף. עודף 3T יכול להיות מסוכן לגוף ולכן אם יש כמות גדולה של 4T הגוף ממיר את חלקו לreverse T3 כדי לא להגיע לעודף 3T. Reverse T3 אינו יכול להיכנס לתאים ולעשות את הפעולות הנדרשות מ3T וגם מפריע ל3T התקין לעשות את עבודתו. הבעיה היא שאחוזי ההמרה של 4T לReveres T3 יכולים לעלות במצבים מסוימים. 2 המצבים הנפוצים הם כאשר הגוף נמצא בסטרס, וגם כאשר לוקחים 4T כתרופה (זו למעשה התרופה העיקרית לטיפול בתת פעילות של בלוטת התריס, ארחיב על כך בהמשך). כאשר לוקחים 4T כתרופה, יכול להיווצר מצב שרמת ה4T גבוהה יותר מהנורמה ולכן הגוף מיצר יותר reverse T3 ופחות T3 ולכן בשורה התחתונה רמת ה3T נשארת נמוכה מידי. התסריט הזה הוא אחת הסיבות העיקריות לכך שחלק גדול מהנשים שלוקחות כדור לטיפול בתת פעילות לא חוות הקלה בסימפטומים.
4) בעיה נוספת קורית גם כן ביצירת T4 בבלוטה. T4 נוצר בבלוטה בשרשרת תהליכים ביוכימיים. 2 מתוך החומרים שלוקחים חלק בייצור הם אנזים בשם
Thyroid peroxidase (או בקיצור TPO) וכן חלבון בשם Tyroglobulin.
במקרים מסויימים, הגוף תוקף את 2 החומרים הללו על ידי כך שהוא מייצר כנגדם נוגדנים. הנוגדנים הללו מפריעים לחומרים לעשות את עבודתם ולכן לאורך זמן פעילות הבלוטה יורדת. למעשה זו תת פעילות על רקע אוטואימוני. המונח המקצועי לתופעה הזו נקרא "השימוטו", על שם הרופא שגילה אותה.
ישנן כמה השערות מדוע הגוף תוקף את החומרים הללו, אביא 2 מהן:
-
תהליך ייצור ההורמונים גורם ליצירת פסולת חמצונית ורדיקלים חופשיים
בבלוטה (בדיוק כמו שקילוף התפוז גורם ללכלוך ולשאריות של קליפות).
כדי להתגבר על כך, הגוף צריך "חומרי ניקוי" ונוגדי חמצון שינקו את הפסולת שנוצרה ושינטרלו את הרדיקלים החופשיים. אולם אם אנחנו לא אוכלות נכון וסובלות מחוסרים בויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון שמשתתפים בניקיון , הגוף עלול להתנגד להמרה הזו כיוון שהוא לא אוהב את "הבלאגן" שנוצר בעקבותיה.
הדרך של הגוף להילחם בהמרה היא ליצור את הנוגדנים הללו. החומר העיקרי ש"משתתף בניקיון" בעת יצירת T4 הוא סלניום, שמשמש חומר מוצא לנוגד חמצון עוצמתי בשם גלוטתיון. לכן, במצב של השימוטו מומלץ לקחת סלניום כדי לנסות ולהוריד את רמת הנוגדנים בגוף. מחקרים מראים שנטילת סלניום לבדה מורידה את רמת הנוגדנים ב40% מהמקרים.
2.אכילה של מאכלים שלגוף יש סבילות נמוכה אליהם יכולה לגרום לתגובה אוטואימונית כגון השימוטו. ה"חשוד המיידי" כאן הוא הגלוטן, לכן הימנעות מגלוטן היא הצעד הראשון שיש לעשות כאשר רוצים לרפא השימוטו. (בהמשך ארחיב על עוד מאכלים שמהם כדאי להימנע)
אם כן, ראינו שבמקרים מסוימים גם אם הTSH תקין ואפילו אם הT4 תקין זה לא מבטיח שיש מספיק T3 שנכנס לתאים ועושה את העבודה.
לכן נשים רבות סובלות מתסמינים של בלוטת התריס למרות שהבדיקות נראות לכאורה תקינות.
על ידי בדיקות מקיפות יותר אפשר לעלות על הבעיה.
אולם, בקופות החולים לא רק שלא ששים לתת לנו את כל הבדיקות,
אלא שחלק מהבדיקות כלל אינן בסל.
קופות החולים בודקות TSH וחלקן בודקות גם T4. אם הערכים תקינים בדרך כלל הרופא לא יסכים לבדוק דברים נוספים.
אם תלחצו או תבקשו יפה מאוד, אפשר לבדוק גם T3 .
לעומת זאת Reverse T3 לא נמצא בסל של אף אחת מהקופות.
אם תשכנעו את הרופא שאולי יש לכם דלקת בבלוטה או רקע אוטואימוני, אולי הוא ייתן לכם גם לבדוק האם יש לכם השימוטו. הבדיקה להשימוטו בודקת האם יש לכם נוגדנים ל TPO או ל Thyroglobulin
(הבדיקות נקראות TPO Ab ו Tyroglobulin Ab)
אם קיבלתן את כל הבדיקות מהרופא, מצוין!
כעת חשוב להבין מה התוצאות התקינות.
כפי שכבר כתבתי קודם, התחום האופטימאלי של הTSH הוא בין 1 ל 2. אם (עברתן את גיל 60, גם 2.5 יתקבל בברכה) אבל כאמור, גם TSH תקין לא מבטיח שאין בעיה.
4T צריך להיות באמצע הסקאלה. ברוב קופות החולים הטווח הוא בין 10 ל 20 והאופטימום הוא 15.
3T צריך להיות בשליש העליון של הסקאלה, בד"כ הטווח הוא בין 3.5 ל 6.5 והתוצאה הרצויה היא מעל 5.5.
(אם בקופ"ח שלכם אילו לא המספרים, מה שחשוב לבדוק הוא המיקום על גבי הסקאלה).
בדיקה נוספת וחשובה לא פחות היא בדיקת חום גוף. אחד מתפקידי 3T הוא לשמור על חום גוף תקין ולכן חוסר ב3T גורם לטמפרטורת גוף נמוכה יותר.
איך בודקים?
הבדיקה הראשונה צריכה להיעשות ממש סמוך לקימה. שימו מדחום ליד המיטה ומדדו את החום מיד כשאתן מתעוררות, בלי לצאת מהמיטה. חום הגוף צריך להיות לפחות 36.5 מעלות צלזיוס. אם אתן בגיל הפוריות, אל תמדדו את החום סמוך לימי הביוץ כי אז חום הגוף נוטה לעלות. הזמן הטוב ביותר להתחיל לעקוב אחרי חום הגוף הוא בזמן המחזור. מאוחר יותר, כשעה לאחר שהתעוררתן, חום הגוף צריך לעלות ל37 מעלות צלזיוס ולהישאר כך כל היום. אם חום גופכן נמוך יותר ממה שכתבתי כאן, ככל הנראה רמת ה3T בגופכן נמוכה מהאופטימום.
אז אחרי שהבנו מה יכול להשתבש, ואילו בדיקות עלינו לבדוק כדי לאבחן את הבעיה,
בואו נראה מה קורה לאישה שמגיעה לרופא המשפחה ומתלוננת על סימפטומים שמתאימים לתפקוד לקוי של הבלוטה.
רופא המשפחה הממושמע להנחיות שקיבל, ייתן למטופלת בדיקות של TSH ו T4
כעת, אם הTSH יהיה גבוה, מחוץ לסקאלה, או שה T4 יהיה נמוך, או שניהם ביחד,
הרופא ימליץ למטופלת לקחת תרופה לתת פעילות של הבלוטה.
התרופות בארץ הן אלטרוקסין, יוטירוקס או סינטרואיד.
תרופות אילו הן למעשה הורמון T4 סינטטי.
כלומר, דפוס המחשבה של המערכת הרפואית היא שאם הבלוטה שלנו "עצלנית" ולא מייצרת מספיק T4 ,
ניתן לגוף T4 סינטטי מבחוץ, וככה גם יהיה מספיק T4 לגוף.
במצב הזה גם בלוטת יותרת המוח תקבל משוב על כך שיש בגוף יותר T4 ולכן היא תייצר פחות TSH. והוא יגיע לערך התקין.
לכאורה פתרון מצוין, אולם יש לו שתי בעיות קשות.
הראשונה, כיוון שהגוף מתוכנן לעבוד בחסכנות,
תוך ניצול מקסימאלי של המשאבים העומדים לרשותו,
אזי ברגע שהבלוטה שלנו תרגיש שמישהו אחר עושה בשבילה את העבודה,
היא תפסיק להתאמץ, ועם הזמן תתנוון.
לכן, לפני שהתחלתן לקחת תרופה, אפשר להחזיר את המצב לקדמותו,
אולם ברגע שהתחלתן עם התרופה, הבלוטה הולכת ומתנוונת.
ככל שתיקחו את התרופה יותר זמן, כך יהיה קשה יותר להחזיר את הבלוטה לתפקוד תקין.
השנייה, כיוון שההורמון בתרופה הוא סינתטי וגם כמותו היומית קבועה, אפשר בקלות להגיע לעודף, אפילו קטן של 4T. במקרה כזה הגוף נוטה להמיר T4 ל Reverse T3 באחוזים גבוהים יותר, כפי שכתבתי למעלה.
כלומר יותר תפוזים לא יתקלפו טוב ויהפכו למעוכים ונוטפי מיץ.
במקרה הזה אמנם ערכי הTSH וה T4 יראו תקינים, אבל לא יהיה מספיק T3 כדי למלא את צרכי הגוף, והסמפטומים לא יעלמו.
על אחת כמה וכמה נשים שמראש הבעיה שלהן הייתה המרה גרועה מT3 ל T4.
מתן T4 סינטטי לא פותר את בעיית ההמרה,
להיפך , הוא רק מחריף אותה ולכן גם נשים אילו עדיין יסבלו מתסמינים.
למרות שהמדדים שלהן יראו תקינים לכאורה.
למה כתבתי לכאורה?
כיוון ש ה3T אמנם יהיה בתוך הטווח של קופ"ח,
אבל לא בשליש העליון של הסקאלה.
ואכן, נשים רבות לא מרגישות שיפור בסימפטומים שלהן למרות נטילת הכדורים.
לאחר איזון ערכי הדם (לכאורה) באמצעות הכדורים,
הן באות לרופא ומתלוננות על תסמינים כגון חולשה, דיכאון, כאבי שרירים וכדומה.
הרופא מצדו שולח אותן לבדיקות דם נוספות, אולם הבדיקות חוזרות תקינות.
לאור זאת הרופא טוען שאין מה לעשות.
הבדיקות תקינות ולכן אין בעיה רפואית.
בשלב הבא הרופא מסביר לאותן נשים ש"הכל בראש שלהן"
ומציע להן לקחת "כדור פסיכיאטרי קטן ולא מזיק" שישפר את הרגשתן.
חלק מהנשים אכן לוקחות את הכדור, שאולי גורם להן למצב רוח טוב יותר,
אך מצד שני גורם לתופעות לוואי אחרות.
מכאן הדרך קצרה לחיים בתסכול, ולאבחנות קליניות שהרופאים נותנים כאשר אין להם מושג מה הבעיה, כדוגמת פיברומיאלגיה.
לכן, אם אתן סובלות מתסמינים של דיכאון, פיברומיאלגיה, כולסטרול גבוה שלא יורד, תסמונת קדם וסתית, בריחת סידן, או ברזל נמוך שלא עולה גם עם תוסף,
יתכן מאוד שהמקור לכל הבעיות הללו היא הבלוטה שלכן, למרות שלכאורה הבדיקות תקינות.
איך פותרים את הבעיה?
במקרה כזה, כאשר הTSH תקין, ה4T תקין או אפילו קצת גבוה, (כלומר מעל אמצע הסקאלה) ואילו ה3T נמוך(מתחת לשליש העליון), יהיה נכון דווקא להוריד את המינון של ה4T ולקחת במקביל גם תרופה של 3T. התרופה נקראת ציטומל או צינומל. כך אפשר גם להוריד את רמת הReverse T3 וגם להעלות את רמת ה3T ובא לציון גואל.
אם אתן תוהות מדוע לא שמעתן על הפתרון הזה עד עכשיו למרות שלכאורה הוא מתבקש, התשובה היא שבארץ המדיניות היא לא להשתמש בתרופות של 3T. הסיבה לכך היא שמתן T3 כרוך בסיכון ליתר פעילות, (בדיוק כמו במקרה של יתר פעילות שבו הגוף מייצר T3 באופן ישיר) ולכן הרופאים נמנעים מלתת את התרופה הזו . כיוון שכך, הרופא לא יציע לכם אותה, ורק אם תבקשו באופן ישיר הוא אולי יסכים לתת לכן אותה, גם זה לא בטוח. אז האם כדאי לכן לבקש ציטומל מהרופא שלכן? לדעתי זה תלוי מה מצבכן כרגע. אם התרופה הרגילה, שמכילה T4 בלבד עושה לכן טוב ואתן מרגישות איתה טוב, אני ממליץ להישאר במתכונת הנוכחית. אולם אם למרות התרופה חלק מהסימפטומים עדיין קיימים ואיכות החיים שלכן נמוכה, בהחלט שווה לשקול שימוש בציטומל.
פתרון נוסף, שאינו דורש מרשם ולכן לא גורם לכם להיות תלויים בחסדי הרופא, הוא להחליף את הכדורים בתוסף תזונה שמכיל מיצוי בלוטת תריס של חיה(בדרך כלל חזיר או בקר). מיצוי כזה מכיל גם T4 וגם T3 . החיסרון בטיפול כזה הוא שלא כולם מרגישים נוח לקחת כזה תוסף, וכמו כן צריך להיות מאוד זהירים עם המעבר לתוסף הזה ולעשות זאת בהדרגה תוך כדי הורדת מינון התרופות עם ליווי של איש מקצוע כדי לא להוציא את הבלוטה מאיזון בזמן המעבר. בנוסף, התוסף יקר יותר מהתרופה ונכון לכתיבת שורות אילו הוא לא נמכר בארץ אלא אפשר להזמין אותו מאתרים בחו"ל, בניגוד לתרופה שכלולה בסל הבריאות ולכן עולה מחיר סמלי.
עייפות בלוטת האדרנל כגורם לבעיה בבלוטת התריס
באחוז לא מבוטל של המקרים מנגנון יצירת הורמוני התריס תקין, אולם עדיין יש תת פעילות כיוון שבלוטות האדרנל(יותרת הכליה) לא מתפקדות כראוי. לכן, לפני שניגשים לטפל בבלוטת התריס, צריך לוודא שבלוטות האדרנל עובדות כראוי. בלוטות האדרנל נמצאות על החלק העליון של הכליות, ולכן קוראים להן גם בלוטות יותרת הכליה. הן אחראיות על הפרשה של מספר הורמונים שאחד מהם הוא ההורמון קורטיזול. הקורטיזול אחראי בין היתר על איזון הסטרס בגוף ולכן הוא מופרש בשעת לחץ. בעולם המערבי רווי המתח הנפשי, הבלוטות הללו עובדות שעות נוספות. בשלב הראשון הסטרס הכרוני גורם לבלוטות להפריש יותר קורטיזול מהנורמה. קורטיזול גבוה מעכב את ההמרה של T4 ל3T.
עם הזמן בלוטות האדרנל נשחקות ומתעייפות ומייצרות פחות ופחות קורטיזול עד לרמה שבה הקורטיזול המיוצר נמוך מהנורמה. כאשר זה קורה, הבלוטות פועלות להוריד את רמת חילוף החומרים בגוף, כיוון שזה מקל עליהן לתפקד. הן מאותתות לבלוטת התריס להפחית את רמת חילוף החומרים בגוף וזו בתגובה מפחיתה את כמות הT4 והT3 שהיא מייצרת. בנוסף, אחוזי ההמרה מT4 לreverse T3 עולים כאסטרטגיה נוספת להוריד את רמת ה3T התקין.
במקרה כזה, טיפול בבלוטת התריס על ידי מתן הורמון T4 סינטטי רק מחמיר את הבעיה, כיוון שמטרת ההורמון היא לגרום לעליה בקצב חילוף החומרים ותפוקת האנרגיה של הגוף ואילו בלוטות האדרנל המותשות שואפות להוריד את קצב חילוף החומרים כדי שהן תוכלנה לנוח. למעשה יש כאן ניגוד אינטרסים בין התרופה ובין בלוטות האדרנל. הפתרון המתבקש הוא קודם כל לשקם את בלוטות האדרנל לפני שמתחילים בטיפול תרופתי.
איך נדע אם בלוטות האדרנל שלנו מותשות?
אנו נחווה סימפטומים של קושי לקום בבוקר, משיכה למשקאות מעוררים ולמאכלים מלוחים, לחץ דם נמוך, עייפות אחרי אימון גופני (בניגוד לרוב האנשים שמרגישים ב"היי" אחרי אימון ), וצורך לאכול מיד כשרעבים שמלווה בשיפור ניכר באנרגיה אחרי אכילת מזונות מתוקים.
כדי לשקם את הבלוטות הללו הפעולות העיקריות שעלינו לנקוט הן הימנעות ממתח ככל שניתן, עם שילוב של נשימות עמוקות או מדיטציות במהלך היום, הימנעות מוחלטת מקפאין על כל צורותיו, שינה בשעה מוקדמת בערב עם מתן 8 שעות שינה לגוף וניסיון לקום ביקיצה טבעית, ועשיית פעילות גופנית לא עצימה אלא מתונה ביותר.
בבדיקות דם בקופ"ח אפשר לבדוק את רמתם של 2 מההורמונים שבלוטות האדרנל מפרישות. ההורמון הראשון הוא קורטיזול, הבדיקה נותנת אינדיקציה מה רמתו בזמן הבדיקה אולם כדי לקבל תמונה מדויקת יותר צריך לבדוק את רמת ההורמון כמה פעמים ביום וזו בדיקה שלא כלולה בסל הבריאות. הקורטיזול אמור להיות בשיא בשעות הבוקר.
ההורמון השני נקרא DHEA , בניגוד לקורטיזול, רמתו קבועה לאורך היום ולכן זו בדיקה מימנה. תוצאה בשליש התחתון על פי טווחי קופ"ח מראה על רמה נמוכה של ההורמון וקרוב לוודאי מצביעה על בעיה בבלוטות האדרנל.
כעת, לאחר שטיפלנו בבעיית בלוטת האדרנל, בואו נחזור לעניין שלשמו התכנסנו, והוא שיפור פעילות בלוטת התריס.
אז מה עושים?
איך לשפר את תפקוד הבלוטה שלנו?
כפי שכבר הבנתן, השלב הראשון הוא לעשות בדיקות דם מקיפות, על מנת להבין מה מקור הבעיה.
כדי להקל עליכן הנה רשימת הבדיקות בצורה מרוכזת:
TSH, T4, T3, Tyroglobulin Ab, TPO Ab, DHEA, cortisol
לאחר שקיבלתן את התוצאות,
צריך לנתח כל מקרה לגופו ועל פי זה לתת המלצות פרטניות.
אולם למרות זאת, יש כמה פעולות שכדאי לנקוט בכל מקרה
ראשית, הפיכת הT4 ל T3 בגוף קורית בעיקר בכבד ובכליות, אך גם במעיים.
לכן השלב בראשון הוא לוודא שתפקוד הכבד שלנו תקין, ושאין לנו כבד שומני.
בנוסף, אם יש לנו בעיות מעיים, כגון מעי רגיז או דלקות,
תהליך ההמרה במעיים עלול להיפגע ולכן צריך לטפל גם בבעיות הללו.
בשורה התחתונה, כבד ומעיים תקינים הם תוצאה של אכילה נכונה ואורח חיים בריא.
כלומר, אם נעבור לאכילה בריאה, רוב הסיכויים שהמצב ישתפר גם בלא שננקוט פעולות ייעודיות לשיפור מצב הבלוטה.
עד היום טיפלתי במאות אנשים שהשינוי התזונתי גרם להם להרגיש טוב יותר ולהיות אנרגטיים ונמרצים יותר.
מן הסתם אחת הסיבות לכך היא שתפקוד הבלוטה שלהם השתפר.
בנוסף, כדי לשפר את מאזן החיידקים במעי שלנו, מומלץ לצרוך מאכלים פרוביוטים. כבר כתבתי על כך במאמר הזה
כאשר יש בעיה בתפקוד הבלוטה, יש כמה מאכלים שיש להימנע מהם לחלוטין.
אני מתכוון לגלוטן, סויה, קפה ומוצרי חלב.
גלוטן יכול להעלות את רמת הדלקתיות בגוף, ולכן להחמיר את הבעיה,
במיוחד אצל אילו שיש להן השימוטו(רמת נוגדנים גבוהה לבלוטה).
הקפה מתיש את בלוטות האדרנל שלנו, שכפי שכתבתי למעלה, פעילותן קשורה בקשר הדוק עם בלוטת התריס.
אם בלוטת האדרנל מותשת, גם בלוטת התריס לא תתפקד כראוי.
מוצרי חלב בדומה לגלוטן מעלים את רמת הדלקת בגוף.
אני מציע להימנע מהם באופן גורף, גם אם אין בעיה בבלוטה. הם אינם מתאימים לבני אדם.
גם סויה עשויה לגרום לשיבושים בבלוטה ולכן אני ממליץ לא לצרוך ממנה אם יש בעיה.
אם אתן סובלות מהשימוטו, יתכן שעליכן להמנע מעוד מאכלים, כמו תירס, בטנים ואפילו ירקות ממשפחת הסולניים (תפו"א, עגבניה, פלפל וחצילים).
חשיבות היוד לתפקוד תקין של הבלוטה
הסיבה לכך שההורמונים של הבלוטה נקראים T3 ו T4 היא כיוון שהם מכילים 3 או 4 אטומי יוד, בהתאמה.
ללא אספקה טובה של יוד בתזונה לא יהיו לגוף מספיק חומרי גלם ליצר את ההורמונים
ולכן פעילות הבלוטה תשתבש.
יוד הוא אחד המינרלים החשובים ביותר לגופינו, ועל פי מחקרים שונים מעל ל95% מהאוכלוסיה סובלים מחוסר ביוד.
אם אתם סובלים מבעיות בבלוטה ועדיין לא קראתם את המאמר שלי על היוד, אתם חייבים לקרוא אותו. הנה הקישור למאמר
המקורות התזונתיים העשירים ביוד הם אצות ודגי ים, אולם אלו מוצרים בעיתיים לצריכה בגלל תכולת הכספית הגבוהה שבהם. הכמות היומית המומלצת של יוד על ידי ארגון הבריאות העולמי היא 150 מיקרוגרם, אך לדעת רבים זו כמות זעומה שאינה מספקת. היפנים, שאוכלים הרבה מאכלי ים, צורכים בממוצע כ8 מיליגרם יוד ביום ושיעור היפנים הסובלים מתת פעילות בלוטת התריס נמוך באופן משמעותי ביחס לשאר העולם המערבי.
אולם מעבר לאכילת כמות מספקת של יוד, אנו צריכים לוודא שאנחנו לא פוגעים בספיגת היוד שכבר נמצא בגופינו.
איך נוודא זאת, ממה צריך להימנע?
ירקות ממשפחת המצליבים, כגון כרוב, כרובית, ברוקולי, קייל, חרדל וכרוב ניצנים, מכילים חומר שמתחרה עם היוד על הספיגה ולכן אכילתם פוגעת בספיגת היוד בגוף. כאשר אנו מבשלים אותם רמת החומרים הללו יורדת.
אינני ממליץ להפסיק לצרוך ירקות ממשפחת המצליבים כיוון שהם בריאים מאוד, ואף מועילים לאיזון הורמונאלי ולבלוטת התריס, אולם כדאי לא לצרוך מהם בהגזמה ולצרוך אותם מבושלים. כלומר המעשה הנכון הוא לא להפסיק לאכול מצליבים אלא לדאוג לרמה מספקת של יוד בגוף.
מעבר לכך, יש עוד שלושה חומרים עיקריים שמונעים ספיגה של יוד בגוף והם כלור, ברום ופלואור.
הכלור נמצא בעיקר במים שלנו ובבריכות שחיה.
לצערי, שחיה בבריכה אינה מומלצת בגלל החשיפה לכלור.
הכלור חודר לגוף דרך נקבוביות העור.
נשים עם תת פעילות צריכות להימנע משחיה בבריכות עם כלור.
הברום הוא חומר רעיל לגופינו שנמצא בעיקר במשפרי אפיה וגם בחומרים מעכבי בעירה. לכן, אם אתם קונים מאפים עם משפרי אפיה, או ישנים על מזרן שיש בו חומרים בעכבי בעירה, סביר להניח שאתם נחשפים לברום.
הפלואור נמצא גם הוא במים שלנו ברוב המקומות. כיוון שבישראל מפלירים חלק ממי השתייה. כאשר יעל גרמן הייתה שרת הבריאות היא ביטלה את התקנה הזו,
אולם ליצמן החזיר אותה לקדמותה. (נכון לכתיבת שורות אילו רוב הרשויות לא חזרו להפליר את המים כיוון שהנושא מצריך תקציב והערכות מחדש).
פלואור הוא אחד החומרים המזיקים לגופינו.
מעבר לכך שהוא מעכב ספיגת יוד, ולכן גורם לשיבוש פעילות הבלוטה,
הוא גם גורם נזק לבלוטת האיצטרובל ועלול לגרום לירידה במנת המשכל.
ה"תועלת במניעת עששת" לכאורה בהפלרת המים אינה שווה את הנזק האדיר שהיא גורמת לבריאותנו.
בניגוד לכלור, שגם מתנדף מהמים עם הזמן, וגם מסונן על ידי כל מסנן מים פשוט,הפלואור אינו קל לסינון.
מסנני המים וברי המים הנפוצים אינם מסננים אותו.
המסננים היחידים שיעזרו כאן הם "אוסמוזה הפוכה" או מזקק מים.
אני מציע לכם להתקשר בהקדם למוקד העירוני במקום מגוריכם או לחברת המים ולברר האם מפלירים את המים שאתם שותים.
במידה וכן, אל תשתו מהם בשום אופן, אלא התקינו מסנן שמסנן גם פלואור.
במים מינרלים אין הוספה של פלואור, אולם הבעיה בהם היא בקבוקי הפלסטיק שמפרישים חומרים רעילים למים.
כצעד נוסף להימנעות מפלואור, אל תשתמשו במשחת שיניים שמכילה פלואוריד.
בחנויות הטבע תוכלו למצוא משחות שיניים טבעיות ללא פלואוריד.
באופן מפתיע פלואור נמצא גם בחלק מהתרופות הנפוצות ביותר, כגון ציפרלקס, תרופות להורדת כולסטרול (כגון אטורבסטטין וליפיטור), פרוזאק ועוד. לכן שימוש קבוע בתרופות הללו יכול להוביל לפגיעה בתפקוד הבלוטה (תסכימו איתי שזה די אירוני שתרופה כמו ציפרלקס, שמטרתה היא למנוע דיכאון, עלולה לגרום לתת פעילות של בלוטת התריס שאחת מתופעות הלוואי שלה היא … דיכאון)
בלוטת התריס שלנו (וגם בלוטות האדרנל) מושפעת גם ממתחים וסטרס.
ההמרה מ4T ל3T נעשית בתווך של אנזים שנקרא דיודינאז, פעילות האנזים הזה מעוכבת על ידי סטרס.
לכן במיוחד בצורת החיים המודרנית, כאשר אנו חיים בלחץ מתמיד,
חשוב לעשות הפסקות במהלך היום להירגע. לקחת כמה נשימות עמוקות, לעשות מדיטציה קצרה או לתרגל יוגה.
הדבר יעזור לבלוטה שלנו ויפחית ממנה עומס.
גם פעילות גופנית תעזור לגוף להגיע לאיזון , ובפרט לאיזון של הבלוטה.
יש נשים שסובלות מתשישות כה חזקה שאין להן מספיק אנרגיות לעשות פעילות.
במצב כזה עדיף לנקוט בצעדים האחרים שהצעתי כאן ולחכות עם הפעילות לזמן שההרגשה תשתפר.
כפי שהזכרתי קודם, תהליך ההמרה מT4 ל T3 מצריך שימוש בויטמינים ומינרלים כגון B12, ויטמין D, אבץ, סלניום ויוד.
אינני ממליץ לאף אחת מהקוראות ליטול תוספי תזונה על דעת עצמה, חוץ מ2 יוצאים מהכלל.
הראשון הוא ויטמין B12, אם רמת הוויטמין בדם היא מתחת ל350 אני ממליץ לקחת תוסף על מנת להעלות את הרמה.
השני הוא ויטמין D. ויטמין D מגיע לגוף שלנו מחשיפה לשמש.
אורח החיים המערבי גורם לכך שאנחנו כל היום בתוך מבנים סגורים ולא נחשפים מספיק לשמש. לכן אם הרמה של הוויטמין בבדיקות נמוכה נסו להיחשף לשמש.
אם אין באפשרותכם לעשות זאת, קחו תוסף שיעלה את רמת הויטמין בגוף.
התייעצו עם הרופא שלכם או עם מטפל ברפואה משלימה לגבי מינונים.
דבר נוסף, הצטברות של מתכות כבדות כגון כספית, ארסן ועופרת בגוף משבשות את פעילות הבלוטה וגם מעכבות את ההמרה מ4T ל3T. גם משבשים הורמונאליים כגון תוצרי פלסטיק (BPA) , תוצרי קוסמטיקה והיגיינה כמו SLS, SLES משפיעים לרעה על הבלוטה.
אם אתם חושדים שיש לכם הרעלת מתכות כבדות, כדאי לעשות בדיקה לגילוי נוכחות של מתכות כבדות בגוף. גם זו בדיקה פרטית שאינה כלולה בסל הבריאות. הוצאת מתכות כבדות מהגוף הוא תהליך לא פשוט שצריך להיעשות בליווי איש מקצוע. יש תוספי מזון שיכולים לעזור בכך אם המצב לא חמור, ובהם אפשר להשתמש גם ללא בדיקה מקדימה. התוסף הנפוץ ביותר הוא זאוליט.
כדי להמנע ממשבשים הורמונאליים, אני ממליץ לכם לא לשתות מבקבוקי פלסטיק אלא לעבור לבקבוקי נירוסטה או זכוכית וכן להחליף את קופסאות האחסון שלכם לקופסאות זכוכית. כמו כן, עברו להשתמש בקוסמטיקה טבעית, ללא כימיקלים ובסבון ושמפו טבעיים.
מצבים מיוחדים
1)יתר פעילות של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם)
עד עכשיו דנתי במקרה הנפוץ והשכיח יותר של תת פעילות של בלוטת התריס וכעת ברצוני לדון בכמה משפטים במקרה הפחות נפוץ של יתר פעילות של הבלוטה.
על פי הרפואה הקונבנציונאלית, יתר פעילות של הבלוטה, ובמיוחד יתר פעילות שאינו ניתן לשליטה על ידי תרופות הוא מצב מסוכן לגוף(ובצדק). יתר פעילות של הבלוטה מתבטא ברמות T3 גבוהות מעל הטווח התקין. מצב זה עלול לגרום לדפיקות לב מואצות, היפראקטיביות, חילוף חומרים מוגבר וצורך מועט בשעות שינה. למעשה הגוף עובד ב200% בגלל שיבוש בפעילות הבלוטה אולם לאורך זמן מצב זה מתיש את הגוף והוא מסוכן ביותר. ברוב המקרים יתר פעילות משתנה עם השנים והופך לתת פעילות. בדומה למצב של תת פעילות, לרפואה הקונבנציונאלית יש פתרון יחיד לבעיה, כדור שנקרא מרקפטיזול שתפקידו לדכא את פעילות הבלוטה ולהחזיר את ייצור הT3 לרמה תקינה. כיוון שיתר פעילות הוא מצב מסוכן, אם טיפול התרופתי אינו מצליח לאזן את הבלוטה, הרופאים ממליצים על "השמדת" הבלוטה על ידי ניתוח להסרתה, או על ידי הזרקת יוד רדיואקטיבי שיהרוג את הבלוטה. הוצאת הבלוטה מתפקוד על ידי אחת השיטות, הופכת את החולה לסובל מתת פעילות, או ליתר דיוק מאפס פעילות, והוא הופך באופן מידי לתלוי בכדורים של תת פעילות עד סוף ימיו.
מה גורם ליתר פעילות?
המקרה הקלאסי הוא דלקת בבלוטה. כאשר יש דלקת בבלוטה זה יכול לגרום לה לעבוד ביתר פעילות ולייצר כמות מוגברת של 4T ו 3T. הפתרון המתבקש הוא לעצור את הדלקת. אפשר לעשות זאת על ידי תזונה אנטי דלקתית (שוב אני חוזר לכך שהבסיס לריפוי של כל מחלה הוא תזונה נכונה ובריאה) וגם על ידי תוספי תזונה אנטי דלקתיים כגון אומגה 3 וכורכום. אם זה לא עוזר, עדיף לדעתי לקחת תרופה נוגדת דלקת מאשר להישאר במצב של יתר פעילות.
מקרה נוסף שקיים, ונפוץ אף יותר הוא יתר פעילות מדומה. יתר פעילות מדומה מתבטא בערכי TSH נמוכים מתחת לנורמה, אולם בערכי T4 וT3 שאינם מעל הנורמה ואף לפעמים מתחת לאופטימום. רופאים רבים, (וגם מטפלים אלטרנטיביים שאינם בקיאים מספיק בנושא) רואים שתוצאות בדיקת הTSH מתחת לטווח ומיד פוסקים שהבעיה היא יתר פעילות. חשוב להבין שאם הT3 לא מעל הטווח , זו לא יכולה להיות בעיית יתר פעילות. בדרך כלל במקרים הללו, ה4T יהיה תקין או נמוך, וה3T יהיה תקין או נמוך. לרוב ה3T יהיה גבוה יותר בסקאלה מה4T
מה למעשה קרה כאן ולמה?
בדרך כלל הסיבה לתופעה הזו היא חוסר חמור ביוד.
כדי להבין זאת אתן הקדמה קצרה:
הסברתי קודם שT4 נקרא כך כיוון שהוא מכיל 4 אטומי יוד, וT3 נקרא כך כיוון שהוא מכיל 3 אטומי יוד. הבלוטה מייצרת בעיקר T4 שאח"כ מומר לT3 . כלומר בזמן ההמרה אטום אחד של יוד "מתבזבז". כאשר יש מחסור חמור ביוד, הבלוטה מנסה לחסוך ביוד כמה שיותר ואחת השיטות לכך היא לייצר יותר T3 באופן ישיר ללא יצירת T4 כשלב ביניים. השיטה הזו חוסכת אטום אחד של יוד בכל יצירה של T3 אולם גורמת לגוף ליצר את ההורמון הפעיל ישירות, ללא בקרה של הגוף על ההמרה מהורמון לא פעיל להורמון פעיל. במצב של חוסר חמור ביוד, הגוף בלית ברירה עוקף את מנגנון ההגנה הזה כדי לחסוך ביוד. התוצאה הסופית היא שיש רמה גבוהה יחסית של 3T בדם, ורמה נמוכה יותר של 4T. כאמור, רמת ה3T לא עולה מעל הטווח במקרה כזה, כי בכל זאת אנחנו במחסור ביוד.
לכן, הפתרון לתת פעילות מדומה כזו הוא ליטול תוסף יוד כדי להגדיל את מאגרי היוד בגוף. כאשר תעשו זאת, הבלוטה תחזור בהדרגה לייצר יותר 4T ופחות 3T וגם הTSH יחזור לנורמה.
כמובן שאם תשאלו את הרופא שלכן, הוא יגיד הפוך, ויציע לכן להימנע ממאכלים שמכילים יוד וגם להרבות באכילת מצליבים, אולם זה רק יחמיר את המצב.
עודף יוד הוא נדיר מאוד. הוא יכול לקרות, אצל אנשים שלוקחים תרופה בשם פרוקור (אמיודרון) שמשמשת לטיפול בפרפור פרוזדורים, כיוון שהיא מכילה כמות אדירה של יוד. אולם אם אינכם לוקחים את התרופה הזו, לא סביר שאתן סובלות מעודף יוד.
אני רוצה לספר סיפור מהקליניקה שלי.
הגיעה אלי מטופלת בת 78 עם בדיקות שמראות על יתר פעילות מדומה של הבלוטה. הTSH היה מעט מתחת לנורמה , אולם ה4T וה3T היו בתוך הטווח.
אמרתי לה שהיא סובלת ממחסור ביוד והצעתי לה לקחת תוסף יוד. המטופלת הייתה סקפטית וחששה מכך מאוד, כיוון שגם רופא המשפחה שלה וגם האנדוקרינולוג שלה המליצו לה להימנע מאכילת אצות ודגים ולאכול מצליבים, כדי להוריד את כמות היוד בגוף. שאלתי אותה האם היא נוטלת תרופות שמכילות יוד או האם היא צרכה כמות גדולה של יוד לאחרונה והיא השיבה בשלילה. הסברתי לה מדוע הרופאים טועים אולם זה לא הניח את דעתה. הצעתי לה לעשות בדיקה לרמות היוד בגוף (גם זו בדיקה פרטית שאינה בסל) והיא הסכימה. לאחר כמה שבועות כשתוצאות הבדיקה חזרו התברר אכן שהיא סובלת ממחסור חמור ביוד והיא התחילה לקחת תוסף. בבדיקת הדם הבאה הערכים חזרו תהיות תקינים.
2)כריתה או "השמדה" של הבלוטה
בהמשך ישיר למקרה הקודם. ברצוני להתייחס לאילו שאין להם בלוטה כלל, או שהבלוטה שלהם לא מתפקדת. כפי שראינו בסעיף הקודם, הדבר יכול לנבוע מיתר פעילות שיצאה מכלל שליטה, או גם מכריתה של הבלוטה עקב גידול . לכאורה כאן אין יותר מידי מה לעשות כיוון שהבלוטה איננה או שהיא אינה מתפקדת ולכן טיפול תרופתי הוא מחויב המציאות. אולם גם במקרה הזה צריך לדאוג לכך שההמרה מT4 לT3 תקרה כמו שצריך, תוך שימת דגש על כל מה שדיברנו עליו קודם. מעבר לכך, בתת פעילות רגילה כאשר הבלוטה קיימת, חלק מהT4 מגיע מהתרופה וחלק מיוצר בבלוטה. אולם כאשר אין בלוטה, כל הT4 חייב להגיע מהתרופה. הסברנו קודם שההמרה של התרופה לT3 אינה אופטימאלית ויוצרת אחוז גבוה יותר של reverse T3. בנוסף, בלוטה קיימת גם מייצרת מעט T3 אך במקרה שלנו אין בכלל ייצור עצמי של 3T כיוון שהבלוטה הוסרה או לא מתפקדת. לכן במקרה הזה הסיכוי שרמת הT3 נמוכה הוא גבוה יותר ולמטופלת יש סיכוי גבוה יותר לסבול מכל הסימפטומים שהזכרנו לעיל למרות שהיא מטופלת תרופתית.
גם כאן, כפי שכתבתי למעלה, אם רמת ה3T אינה באופטימום, ואתן סובלות מתופעות לוואי, כדאי לשקול לקחת גם כדור של 3T בשילוב עם הכדור של 4T. אצל נשים ללא בלוטה או עם בלוטה "מושמדת" הסבירות שצריך לשלב גם 3T היא גבוהה יותר. אם הבלוטה עדיין קיימת, אני ממליץ בחום ליישם את כל ההמלצות שנתתי במאמר וכן ללכת לייעוץ אצל איש מקצוע כדי לשפר את תפקוד הבלוטה ורק אם זה לא עובד, לבקש מהרופא לשלב גם 3T
לסיכום:
ניסיתי להסביר לכן הקוראות מהן הסימנים של תת פעילות בלוטת התריס,
לתת לכן הבנה בסיסית של מנגנון יצור ההורמונים על מנת שתוכלו לבקש מהרופא את הבדיקות הנכונות ואף להסביר לו למה הן נחוצות. וכמובן לתת לכן כלים כדי לשפר את מצבכן ולהרגיש טוב יותר.
אני תקווה שמאמר זה יהיה לכן לעזר וייתן לכם את הכלים לאיכות חיים טובה יותר.
לסיום אני רוצה לסייג שמעבר להמלצות הכלליות שנתתי, שנכונות בכל מקרה,
אין לראות במאמר זה משום ייעוץ רפואי, וכל מקרה צריך להיבדק לגופו על פי הנתונים הרלוונטיים.
לייעוץ אישי על פי בדיקות הדם, ההיסטוריה הרפואית והתזונה שלכם כיום ובעבר, אני מזמין אתכן לפגישת ייעוץ אצלי בקליניקה, ואתאים לכם את התכנית המדויקת להחלמה מבעיות בבלוטת התריס ומבעיות נוספות אם יש.
לחצו כאן לפרטים נוספים על פגישת ייעוץ אצלי בקליניקה
בהצלחה!